עדאלה עתר לבג"ץ : לבטל את התערבות השב"כ במינויים למערכת החינוך הערבית

הודעה לעיתונות
06.09.2004

עדאלה עתר לבג"ץ :
לבטל את התערבות השב"כ במינויים למערכת החינוך הערבית

ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל הגיש היום, 6.9.2004, עתירה לבג"ץ, באמצעות עו"ד מרואן דלאל, בשם הארגון ובשם ההתאחדות הארצית של ועדי ההורים הערביים למערכת החינוך בישראל, נגד משרד החינוך, שירות הביטחון הכללי ומשרד ראש הממשלה. בעתירה נדרש בג"ץ להוציא מלפניו צו על תנאי וצו ביניים המונע ממשרד החינוך להסתמך על עמדת השב"כ בעת קביעת מינויי מורים, מנהלי בית ספר ומפקחים במערכת החינוך הערבית. עדאלה ביקש מבג"ץ לקבוע דיון דחוף בעתירה.

תהליך מינוי מנהלי בתי ספר קבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך מיום 1.3.2001. לפי סעיף 3.1.1 לחוזר זה "לא יתקבל מועמד למשרה פנויה שפרסמה עליה הודעה, אלא אם הוא רואיין על ידי ועדת יועצים". לפי סעיף 3.2 לחוזר המנכ"ל האמור הרכב ועדת המייעצים יכלול מנהל המחוז במשרד החינוך או נציג מטעמו, נציגות של ארגון המורים הרלבנטי, ונציגות של הרשות המקומית. ובאשר להרכב וועדה מייעצת בקרב החברה הערבית קובע סעיף 3.2.2(ו) כי "במגזר הערבי ישתתף הממונה על החינוך לערבים או נציגו כחבר נוסף בוועדת היועצים." סגן מנהל האגף לחינוך ערבי, מר אלכס רוזמן, נציג השב"כ, משתתף בישיבות אלה באופן עקבי. דעתו היא תמיד מכרעת באשר לסיכוייו של מועמד כלשהו להוראה להתקבל למשרת חינוך.

התערבות השב"כ באמצעות סגן מנהל האגף לחינוך הערבי אינה נעשית על פי חקיקה כלשהי ואינה נמנית על הקריטריונים שלפיהם מחליט משרד החינוך אם לקבל מועמד זה או אחר לתפקיד מסויים במערכת החינוך הערבית. כך, לדוגמה, קובע חוזר מנכ"ל סב/10 (א) מיוני 2002 כי הכישורים הנדרשים למילוי משרת ניהול פנויה הינם כישורים פדגוגגים טהורים הכוללים, בקליפת אגוז, השכלה פדגוגית, תואר אקדמי, תעודת סיום של קורס אקדמי להכשרת מנהלי בית ספר, ניסיון בהוראה בפועל למשך מספר שנים, כושר הדרכה בעבודה פדגוגית, וכושר ניהולי, לרבות בניהול משרד.

ועוד יצוין, כי מועמד אשר נפסלה מועמדותו על סמך שיקול דעתו של סגן מנהל אגף החינוך, לעולם לא יזכה לדעת את סיבת פסילתו משום שדבריו של סמנכ"ל אגף החינוך לא נרשמים בפרוטוקול הדיונים וההחלטות לגבי המועמדים.

בעתירה הובאו דבריהם של שלושה שרי חינוך לשעבר: מר יוסי סריד, מר אמנון רובינשטיין וגב' שולמית אלוני, שהביעו את מורת רוחם מהתערבותו של השב"כ במינויים במערכת החינוך הערבית.

בעתירה נטען, כי החוק אינו מסמיך את סמנכ"ל האגף לחינוך ערבי להתערב בהליך מינוי מועמדים להוראה במערכת החינוך הערבי. עוד נטען, כי אין משרד החינוך יכול להיתלות בסעיף 3.2.11 לחוזר מנכ"ל מיום 1.3.2001 כמקור סמכות למעורבות האקטיבית והממוסדת של המשיב השב"כ ושיקולי "הביטחון" בתהליך מינו מועמדים להוראה בבתי ספר ערבים.

בנוסף, נטען, כי מערך השליטה בהליך המינויים של מועמדים להוראה בבתי הספר הערביים מרוקן מתוכן את מטרות החינוך המרכזיות ותכליותיו. שכן, סעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי תשי"ג – 1953 קובע, כי מטרות החינוך המרכזיות הן, בין היתר, פיתוח אישיות הילד והילדה, ביסוס ידיעתם ביצירה האנושית, חיזוק כוח השיפוט והביקורת, והענקת שוויון הזדמנויות.

עוד נטען בעתירה, כי מעורבות השב"כ באמצעות סמנכ"ל האגף לחינוך ערבי במשרד החינוך במינוי מועמדים להוראה מהווה הפליה פסולה, ועל כן דינה להתבטל. עו"ד דלאל טען, כי השב"כ מתערב במינויים אך ורק כאשר מדובר במועמדים ערבים למערכת החינוך הערבית, דבר אשר מהווה הפליה פסולה, משפילה ופוגעת בזכותם החוקתית של המועמדים לכבוד.

עוד נטען בעתירה, כי התערבותו של שירות הביטחון הכללי במינויים במערכת החינוך הערבית פוגעת בזכותם החוקתית של המועמדים לחופש עיסוק, ומהווה פגיעה קשה ובלתי ניתנת לתיקון בזכות היסוד של התלמידים הערבים לחינוך. "מדובר במערכת חינוך הכפופה למשטר של פחד, שליטה, ומשעתקת תרבות שתיקה", נטען.

בעתירה הודגש, כי לא זו בלבד שמשרד החינוך מסתמך על שיקולים ביטחוניים פסולים, אלא שסיבות פסילתו של מועמד מסויים על סמך שיקולים ביטחוניים לעולם לא מובאים לידיעת המועמד הנפסל מה שפוגע בזכותו להשמיע את טיעוניו בפני ועדת המינוי.