הפרקליטות לבג"ץ: נוסיף 9.5 תקנים למשרת קב"סים בנגב עדאלה בתשובה: לאור הפערים הגדולים, ההוספה אינה מספקת
הודעה לעיתונות
28.10.2004
הפרקליטות לבג"ץ: נוסיף 9.5 תקנים למשרת קב"סים בנגב עדאלה בתשובה: לאור הפערים הגדולים, ההוספה אינה מספקת
משרד החינוך התחייב להוסיף 9.5 תקנים למשרת קצין ביקור סדיר (להלן: קב"ס) בשבעת היישובים הערבים-בדואים רהט, לקיה, כסיפה, ערערה בנגב, שגב שלום, חורה ותל-שבע שבנגב. התחייבות זו נמסרה בעקבות הדיונים בבג"ץ בעתירה שהגיש ארגון עדאלה ביולי 2003, באמצעות עו"ד גדיר ניקולא, נגד מדיניות משרד החינוך באי הקצאת התקנים הדרושים למשרת קב"ס לשבעת היישובים הבדואים בנגב. כמו כן, בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה.
ביולי 2003, הגיש ארגון עדאלה עתירה זו, בשם עדאלה ובשמן של 19 משפחות לתלמידים בבתי ספר שונים בנגב, קואליציית ארגונים וועדי הורים לשיפור מערכת החינוך הערבית בנגב, ההתאחדות הארצית של ועדי ההורים הערביים למערכת החינוך בישראל וועדת המעקב העליונה לענייני החינוך הערבי בישראל. בעתירה זו דרש עדאלה כי יקצה משרד החינוך את מספר התקנים הדרושים למשרת קב"ס לשבעת היישובים הבדואים בנגב, וזאת בהתאם לקריטריונים אותם קבע משרד החינוך.
קציני הביקור הסדיר (הקב"סים) נחשבים לאורגן המרכזי והזרוע הישירה של משרד החינוך לצורך הטיפול בתופעת הנשירה. המחלקה לביקור סדיר הינה היחידה האחראית למעקב אחר יישום חוק לימוד חובה. היא מטפלת באיתור התלמידים שאינם מבקרים ביקור סדיר בבתי-הספר, ומסייעת להחזרתם למעגל הלימודים. כך שמתפקידו של כל קב"ס בכל רשות מקומית לעקוב אחר תלמידי היישוב המועדים לנשירה ממערכת החינוך, לאתרם ולטפל בהם, וכן להחזיר תלמידים נושרים למערכת החינוך ולהציבם במסגרות הולמות. על כן, אי הקצאת תקנים למשרת קב"סים מנציחה ומשרישה את בעיית הנשירה ממערכת החינוך.
בדיון באוגוסט 2003, הוציא בג"ץ צו על תנאי בעתירה שבו הורה למדינה להסביר, תוך שישים יום, מדוע לא מקצים ומספקים את התקנים הדרושים למשרת קצין ביקור סדיר, לפי "התקן הראוי" שקבע משרד החינוך ליישובי העותרים.
בתצהיר התשובה לצו על תנאי טענה המדינה כי העתירה התייתרה נוכח החלטת משרד החינוך להוסיף 9.5 תקנים ( בתשובה הראשונה לעתירה הוחלט על הוספת 5 תקנים, ובדיון האחרון ביום 8.9.2004 הודיע משרד החינוך על הוספה נוספת של 4.5 תקנים) למשרות קציני ביקור סדיר ליישובים הבדואים ולכפרים הלא מוכרים בדרום, וכי גם ביישובים היהודיים במדינה יש פער בין מספר התקנים למשרת קב"ס המוקצים בפועל לבין מספר התקנים שהיה על משרד החינוך להקצות לפי נוסחת הקריטריונים שקבע.
בתגובה טענה עו"ד ניקולא, כי ההוספה אינה מספקת, וכי מספר התקנים המוקצה כיום בפועל לשבעת היישובים הבדואים הוא רק 17.5% ממספר התקנים שהיה על משרד החינוך להקצות לפי נוסחת הקריטריונים שקבע.
עוד נטען כי הוספת התקנים אינה סוגרת את הפער הגדול באחוז ההקצאה למשרות קב"סים (מספר תקנים שהוקצו בפועל מתוך מספר תקנים שיש להקצות לפי הקריטריונים) בין יישובי העותרים, לבין אחוז ההקצאה לכלל היישובים היהודיים בכלל, וליישובים היהודיים במחוז הדרום בפרט. הטבלה להלן, מצביעה בבירור על פער זה באחוזי ההקצאה:
| מס' לפי קריטריונים | ס' בפועל | % הקצאה | |
| ישובים יהודיים | 510.07 | 206.31 | 40% |
| ישובים יהודים במחוז דרום | 110.6 | 38.35 | 34.67% |
| 7 ישובים הבדואים בדרום | 45.8 | 8 | 17.5% |
הטבלה לעיל ממחישה בתוקף, כי הפליתם של היישובים הבדאים בנגב הינה ארצית – בהשוואה לכלל הישובים היהודיים במדינה, ואזורית – בהשוואה ליישובי היהודיים בדרום. פערים אלו באחוזי ההקצאה בין שלוש הקבוצות לעיל, מקבלים משנה תוקף לאור הפערים ביניהן באחוזי הנשירה, כפי שמראה הטבלה שלהלן:
| אחוז נשירה | |
| תלמידים יהודיים | 4.59% |
| תלמידים יהודים במחוז דרום | 4.86% |
| תלמידים בדואים בדרום | 12.56% |
עו"ד ניקולא טענה, כי החלטתו זו של משרד החינוך הינה צעד חיובי, אך עדין אין בו די, וכי הפערים באחוזי הנשירה, בין התלמידים הבדואים בנגב לבין התלמידים היהודים במדינה בכלל, והתלמידים היהודים במחוז הדרום בפרט, היו מחייבים חלוקה שונה של משרות הקב"סים בין שלוש קבוצות אלו. השוני מבחינת אחוזי הנשירה היה אמור לפעול לטובת היישובים הבדואים בנגב, כך שהקצאת משרות הקב"סים ליישובי אלו תהיה הגבוהה ביותר מבין שלוש הקבוצות. רק הקצאה כאמור היתה מבטיחה קיומו של עקרון השוויון, במובן המהותי. אולם, מדיניות משרד החינוך אינה מקיימת אפילו את עקרון השוויון במובנו הפורמלי, כך שאחוזי ההקצאה למשרת קב"סים לכלל היישובים היהודיים במדינה, וליישובים היהודיים במחוז הדרום בפרט, עדין גבוהים מאחוז ההקצאה ליישובי הבדואים בנגב, גם לאחר הוספת ה 5 תקנים.
בית המשפט הודיע כי יתן פסק-דין בקרוב.
לעתירה
