עדאלה ועמותת סאות אלעאמל לבג"ץ: לבטל הוראות חקיקה השוללות גמלה מזכאי הבטחת הכנסה בשל שימושם ברכב; "ההוראות לא נותנות משקל כלשהו לנסיבות האישיות של המבקש ושווי הרכב " נטען בעתירה

הודעה לעיתונות
25.11.2004

עדאלה ועמותת סאות אלעאמל לבג"ץ: לבטל הוראות חקיקה השוללות גמלה מזכאי הבטחת הכנסה בשל שימושם ברכב; "ההוראות לא נותנות משקל כלשהו לנסיבות האישיות של המבקש ושווי הרכב " נטען בעתירה

ביום רביעי 24.11.2004, הגיש ארגון עדאלה וסאות אל-עאמל עתירה לבג"צ נגד המוסד לביטוח לאומי ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בדרישה לבטל הוראות חקיקה אשר שוללות את קצבת הבטחת ההכנסה ממי שבעלותו או בשימושו רכב מנועי.

סעיף 9א(ב) לחוק הבטחת הכנסה ותקנה 10(ג) לתקנות הבטחת הכנסה, הדומות בלשונן קובעות כי, ייראו ברכב מנועי כנכס המופקת ממנו הכנסה חודשית שסכומה אינו נמוך מסכום גמלת הבטחת הכנסה. היינו, מי שימצא כזכאי לקצבת הבטחת הכנסה אך בבעלותו ו/או בשימושו רכב מנועי, תישלל ממנו כליל גמלת הבטחת ההכנסה. בעתירה נטען כי הוראות החקיקה דנן הינן בלתי סבירות באופן קיצוני משום שהן לא עושות כל אבחנה לעניין סוג הרכב, שוויו, עלויות החזקתו ומי הנושא בהן, אינן מבחינות בין מי שבבעלותו רכב לבין מי שבשימושו, ואינן נותנות כל משקל לנסיבות האישיות של תובעי הבטחת ההכנסה, למשל: הצורך ברכב; מקום מגוריו של תובע הגמלה; האם קיימת תחבורה ציבורית בכפר; האם תדירותה של תחבורה זו סבירה היא.

העתירה הוגשה באמצעות עורכת הדין גדיר ניקולא מעדאלה בשם שני הארגונים ובשמו של מקבל גמלת הבטחת הכנסה אשר בקשתו לשימוש ברכב נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי על אף שהדבר נחוץ לו על מנת לסייע לבתו הסובלת מעוורון קשה, ועל אף שהוא האדם היחיד שיכול ללוות אותה ולהסיעה על מנת שתישאר במעקב רפואי ולטפל בשאר ענייניה החיוניים והיום-יומיים.

המוסד לביטוח לאומי, נטען בעתירה, אוכף וביד קשה את הוראות החקיקה דנן. הוא מפעיל מערך אכיפה שלם הכולל בין היתר חוקרים פרטיים או מה שנקרא בלשון מקבלי הבטחת ההכנסה "משטרה סמויה". חוקרים אלו יוצאים לשטח ומצלמים תובעי הבטחת הכנסה כאשר מגיעים ללשכות התעסוקה תוך נהיגה ברכב או כאשר הרכב חונה ליד ביתם, ומכינים על כך דו"חות פעולה. המוסד לביטוח לאומי, שולל וללא כל בירור מעמיק את גמלת הבטחת ההכנסה ומחייב רטרואקטיבית את תובע הגמלה בסכומים שיכולים להגיע עד עשרות אלפי שקלים, עבור תשלומים שקיבל התובע מיום הגשת תביעתו לגמלת הבטחת ההכנסה. חוב זה מנוכה בדרך כלל מקצבת הילדים ו/או מגמלת הבטחת הכנסה עתידית אותה יהיה הזכאי לתבוע אחרי מינימום שלושה חודשים מיום דחיית תביעתו לתשלום הגמלה.

בעתירה הובאו סיפוריהם האישיים של ששה מקבלי גמלת הבטחת הכנסה שנשללה מהם הגמלה בשל שימוש ברכב. מבין הסיפורים האישיים שהובאו בעתירה היה סיפורה של תושבת הכפר ביר אלמכסור, אם חד הורית לארבעה ילדים, אשר באוגוסט 2004, הודיע לה המוסד לביטוח לאומי על הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה הואיל והיא משתמשת ברכב, והוא חייב אותה בתשלום חוב על סך 15,138 ש"ח, עקב תשלומים שלטענת המוסד לא הגיעו לה. המוסד לביטוח לאומי החליט על שלילת גמלת הבטחת ההכנסה מהתובעת למרות שהיא העידה בעת שנחקרה על ידי המוסד כי היא משתמשת ברכב השייך לבנה, כדי להגיע ללשכת התעסוקה בנצרת עילית, שם היא מתייצבת, וכי אין תחבורה ציבורית הנכנסת לתוך הכפר שלה.

יצויין, כי לאחרונה מתחה סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופטת אלישבע ברק-אסוסקין ביקורת חריפה כנגד הוראות החקיקה דנן. היא קבעה, בין היתר, כי:

"[...] תקנה 10(ג) קובעת באופן כוללני שכל מי שיש ברשותו רכב מנועי, בכפוף לחריגים מעטים, כגון נכה או מי שאינו מסוגל לעבוד מסיבות בריאות, לא יזכה כלל להבטחת הכנסה. אין כל משקל לשוויו של הרכב, אין משקל למצבו של אותו אדם ולנסיבותיו. אין גם משקל לשאלה אם המבוטח משקיע בהחזקת הרכב אם לאו. התקנה כוללנית [...] אי סבירות התקנה נובעת מכוללניותה, מכך שהיא אינה מותירה שיקול דעת למוסד לביטוח לאומי, מכך שהיא שוללת כליל את הגמלה בכל מקרה ומכך שאין היא לוקחת בחשבון את שינוי העתים, את העובדה שעל פי תנאי החיים כיום אין כל סבירות בשלילת גמלה למי שאך משתמש ברכב מנועי אך הוא אינו בעליו לא כל שכן אם הוא אינו מוציא כספים על אחזקתו. תקנה 10(ג) נוגדת בצורה קיצונית את תכלית חוק הבטחת הכנסה. תכליתו של חוק הבטחת הכנסה היא לדאוג לכך שלכל אדם, גם למחוסר עבודה, יהא קיום מינימלי. כבוד האדם נרמס כאשר לאדם אין ולו קיום מינימלי. מינימום זה נובע בזכותו של אדם לכבוד".
מר והבה בדארנה, מנהל עמותת סאות אלעאמל מסר, כי "אנחנו נתקלים בבעיות כאלו ומתמודדים עמם מול בתי הדין לעבודה. החלטנו לפנות לבית המשפט לעליון על מנת לשים קץ למדיניות הבלתי אנושית, במיוחד כאשר מתגברת רדיפת המשטרה הכלכלית שמיסד אותה השר נתניהו, ואשר עיקר פעילותה הופנה נגד ציבור המובטלים באוכלוסייה הערבית בכלל ובאזור נצרת בפרט".

בעתירה נטען כי הוראות החקיקה דנן מנוגדות הן לתכליתו של חוק הבטחת ההכנסה שהינה להבטיח לכל אדם שאין בכוחו לספק לעצמו הכנסה הדרושה לקיומו, את המשאבים הדרושים לסיפוק צרכיו החיוניים. וכן כי הן שוללות ופוגעות באופן חמור ובלתי מידתי בזכויות חוקתיות נעלות בחשיבותן והן הזכות לקיום מינימאלי, הזכות לכבוד והזכות לקניין.

בג"ץ 10662/04, סלאח חסן ואח' נגד המוסד לביטוח לאומי ואח'