העליון: אין צורך לדון בחוקתיות של חוק האזרחות והכניסה לישראל עדאלה: החלטה זו מרוקנת מכל תוכן את הזכות החוקתית של נגישות לבתי משפט

הודעה לעיתונות
16.12.2004

העליון: אין צורך לדון בחוקתיות של חוק האזרחות והכניסה לישראל
עדאלה: החלטה זו מרוקנת מכל תוכן את הזכות החוקתית של נגישות לבתי משפט

בג"ץ פרסם היום, 16.12.2004, החלטת ביניים בעתירה שהגיש ארגון עדאלה באוגוסט 2003 בדישה לבטל את התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל הוראת שעה) התשס"ג- 2003, אשר מונע הגשת כל בקשה חדשה של אזרחים למתן מעמד לבני/ות זוגם שהינם תושבי הגדה המערבית או רצועת עזה, ומונע מתן כל מעמד בישראל לכל מי שלא הגיש בקשה עד ליום 12 במאי 2002. כמו כן, הוא מונע שדרוג של מעמד שניתן לפני יום 12 במאי 2002 לתושבות ארעית, לתושבות קבע ו/או לאזרחות וזאת אף אם הבקשות אושרו והמבקשים עמדו בכל מבחני ההליך המדורג. כידוע, חוק זה אושר במליאת הכנסת בסוף חודש יולי בשנה שעברה.

לאור הודעת פרקליטות המדינה מיום 9.8.2004, שלפיה "משרד הפנים בתיאום עם משרד המשפטים, יכין בהקדם תיקון לחוק אשר ירחיב את הסייגים לתחולת החוק על אוכלוסיות נוספות המייצגות סיכון ביטחוני מופחת", החליטו שופטי בג"ץ (הרכב מלא של 13 שופטים), כי מן הראוי שפסק דינם יינתן על בסיס המציאות הנורמטיבית החדשה אשר תיווצר תוך פחות מחודשים (עד לחלוף תוקפו של החוק). בג"ץ ציין בהחלטתו, כי העובדה שהממשלה והכנסת לא מיצו את מלוא האפשרות של הארכת החוק, והעמידו את ההארכה על מחצית השנה בלבד, נלקחה בחשבון בבואם לכתוב את החלטת הביניים.

עוד הוסיפו שופטי בג"ץ, כי העתירות שהוגשו נגד החוק העמידו בעיות חוקתיות בחוק, וכי הם מודעים, כי העיון מחדש עליו החליטה הממשלה צריך לבחון באופן יסודי ביותר את הבעיות שהחוק מעורר ואשר מצאו ביטויין בעתירות. בהחלטה נכתב, "החוק שלפנינו, על דעת כולנו, אינו חוק "מן המניין". הוא מצדיק התייחסות מיוחדת".

עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל עדאלה, אמר בתגובה על ההחלטה, כי ההחלטה בעייתית ביותר, משום שהיא מרוקנת מכל תוכן את הזכות החוקתית של הנגישות לבתי משפט. עוד אמר עו"ד ג'בארין, כי העתירות נגד החוק הוגשו במועד, התקיימו בהן דיונים ארוכים, הוגשו סיכומים מטעם הצדדים, ובכל זאת בית המשפט החליט לא לקיים את חובתו הבסיסית להחליט בסכסוך שבפניו. החלטת בית המשפט עלולה להוות תקדים מסוכן ביותר שלפיו הכנסת יכולה לחוקק כל חוק, תהיה מידת הגזענות שלו אשר תהיה, ודי בכך שהכנסת תציין שמדובר בחקיקה זמנית כדי שבג"ץ לא יתערב". עוד הוסיף עו"ד ג'בארין, כי "מבחינתנו חוק האזרחות הוא חוק גזעני ואין כל חשיבות להיותו הוראת שעה ובכל זאת בג"ץ לא ראה לנכון לקיים את חובתו הבסיסית לפסוק לגבי הטענות המשפטיות הקשות שהועלו כנגד החוק".

כאמור לעיל, מייד לאחר אישור החוק בכנסת באוגוסט 2003 עתר ארגון עדאלה לבג"ץ בשמם של שתי משפחות שנפגעו מהחוק, וכן בשמם של כל חברי הכנסת הערבים וועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל, בדרישה לבטל את הוראות החוק. בית המשפט איחד את הדיון בעתירת עדאלה ובעתירות נוספות שהוגשו כנגד החוק ע"י האגודה לזכויות האזרח, סיעת מר"צ, המוקד להגנת הפרט ועותרים פרטניים, וביום 9 בנובמבר 2003 ניתן צו על תנאי. נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, העביר את הדיון להרכב הרחב ביותר האפשרי, 13 שופטים. הדיון בעתירות הסתיים בינואר 2004.

בעתירה נטען, כי החוק החדש הינו בלתי חוקתי ונוגד את הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכי "החוק הנדון פוגע בזכות החוקתית לשוויון בין אזרחי מדינת ישראל". "חוק זה" נטען בעתירה, "הינו הראשון מאז חקיקת חוקי היסוד אשר שולל זכויות חוקתיות של אזרחים על בסיס מפורש וישיר של השייכות האתנית. עדאלה טען, כי חוק זה אינו מעניק זכויות לקבוצה מסוימת בשל שייכותה האתנית, אלא הוא עושה שימוש מפורש, להבדיל מהשימוש העקיף, בשייכות האתנית על מנת לפגוע בזכויות מוקנות של חלק מהאזרחים על בסיס אתני או לאומי. "לכן", טענו עורכי הדין, כי "החוק אינו רק מפלה על בסיס לאום או שייכות אתנית, אלא הוא נגוע בגזענות מובהקת".

עוד טען ארגון עדאלה בעתירה, כי החוק נחקק בלא שהיה בפני המחוקק תשתית עובדתית ומידע מהימן אודות הצורך בחוק ואודות השלכותיו. "כמו כן, יוזמי החקיקה לא הצליחו להביא נתונים כלשהם המחזקים את טענתם בצורך חקיקת החוק. מחד טענו יוזמי החוק לקיומו של צורך בטחוני בחקיקתו לנוכח מעורבות גוברת והולכת של תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה שקיבלו מעמד בישראל מכוח איחוד משפחות ב"גלגול פיגועים", מאידך כשנדרשו למסור נתונים מדויקים התברר שהמדובר בעשרים חשודים במעורבות ישירה או עקיפה ובכלל זה סחר נשק וזאת מתוך אוכלוסייה של אלפים רבים של תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה שקיבלו מעמד בישראל מכח איחוד משפחות. אולם, בכתב תשובה מיום 13/4/03 שהוגש מטעם הפרקליטות בעתירה אחרת שהגיש עדאלה, הם פירטו אך ורק 6 דוגמאות שבהן היו מעורבים באופן ישיר ועקיף מקבלי מעמד בישראל בביצוע פיגועים ובסיוע להם". "לפיכך", טען ארגון עדאלה, כי "גם אם נתונים אלה מהימנים הם הרי מדובר על חלקיקי פרומיל מכלל מקבלי המעמד, ובוודאי אין ללמוד מכך על מסוכנותם של מקבלי המעמד ועד כמה וכמה על כל תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה".

כאמור ביולי 2004 האריכה הכנסת את תוקף החוק לחצי שנה נוספת. לאחר הארכת תוקף החוק, הגיש ארגון עדאלה , בקשה למתן צו ביניים המורה למשרד הפנים להימנע מביצוע ו/או יישום הוראות החוק וזאת עד להכרעה סופית בעתירה. בהחלטה מהיום דחה בג"ץ את הבקשה.