העליון מבטל פסק דין של המחוזי וקובע: אין חובה להתייעץ עם הוועד המקומי של יישוב לפני הוצאת צו הריסה מינהלי

ב-30.12.2004 קיבל בית המשפט העליון (בהרכב השופטים: מצא, פרוקצ'יה וחיות) את ערעור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה – משגב נגד פסק דין של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, המבטל שני צווי הריסה מינהליים אשר הוצאו על ידי יו"ר הוועדה המקומית, מכיוון שלא קוימה חובת התייעצות עם הוועד המקומי של הכפר חוסינייה הנמצא בתחום שיפוט המועצה האזורית משגב בטרם יינתנו צווי ההריסה.

הערעור לבית המשפט העליון התמקד בשאלה המשפטית, מיהו "ראש הרשות המקומית" שעמו חלה חובת התייעצות בטרם הוצאת צו הריסה מינהלי: ראש המועצה האזורית או ראש הוועד המקומי הנבחר של היישוב הנמצא בתחומה. המערערת טענה כי אין חובה להתייעץ עם הוועד המקומי אלא עם ראש המועצה האזורית; עדאלה שייצג את המשיבים טען כי חובה היא להתייעץ עם הוועד המקומי הנבחר והמיוצג במועצה האזורית, משום שחוק הפרשנות ופקודת הפרשנות קובעים כי רשות מקומית היא "לרבות ועד מקומי" וכי התייעצות זו מקיימת את תכלית החקיקה המבקשת ליתן משקל לשיתוף הציבור.

בית המשפט העליון קבע כי "הפרשנות המילולית והתכליתית כאחד [של סעיף 238א(ב) לחוק התכנון והבניה] מצביעות על כך כי בועדת תכנון מרחבית, חובת ההתייעצות החלה על ראש הועדה קודם להוצאת צו הריסה מנהלי היא עם ראש המועצה האזורית, להבדיל מראש הוועד המקומי של היישוב שבו מצוי המבנה החורג." הוא דחה את הטענה כי לפי חוק הפרשנות ופקודת הפרשנות, רשות מקומית היא "לרבות ועד מקומי" בנימוק כי "'ועד מקומי' איננו בגדר 'עירייה' או 'מועצה מקומית' כהגדרת מושג זה בדיני השלטון המקומי ובחוק התכנון והבניה" שחל על המקרה דנן. כמו כן, נקבע כי "להיוועצות עם ראש הוועד המקומי עשויים להתלוות חסרונות שאין להתעלם מהם. אין לכחד, כי הוועד המקומי והעומד בראשו קרובים לענייניהם של תושבי היישוב בו מצוי המבנה החריג, ובידי ראש הוועד יש להניח כי יימצא מידע מפורט ונתונים שונים הקשורים לנושא ההריסה, ושעשויות להיות להם חשיבות לצורך הפעלת שיקול דעת ראש ועדת התכנון בהוצאת צו ההריסה. עם זאת, יש מידה רבה של צדק בעמדת המדינה הטוענת כי קרבה יתירה זו לעניינם של תושבי המקום הנה חרב פיפיות. לגבי ישוב קטן קיים חשש כי שיקולים שונים, פרי מסכת השפעות ולחצים, כמו גם מערכות יחסים וקשרים חברתיים ומשפחתיים, עלולים להשפיע על עמדת נציג הוועד עמו נועץ ראש מוסד התכנון. הקרבה היתירה לצורכי הישוב ותושביו עלולה לפגוע באי תלותה ובענייניותה של העצה העשויה להינתן על ידי ראש הוועד, ולגרוע מערכה וממשקלה."

לדעת עדאלה, פסק דין זה סוטה מהעקרונות הפרשניים המחייבים מתן משקל לעקרונות היסוד, שכן הוא מרוקן מתוכן את התכלית של חובת ההתייעצות עם ראש הרשות המקומית, ובמקרה זה הועד המקומי, המבקשת ליתן ביטוי להליך שיתוף הציבור באמצעות הדרג המקומי המייצג ביותר את התושבים המקומיים והמקום בעלי העניין. שכן, התייעצות עם גוף נבחר ישיר מבטאת ערך דמוקרטי הנותן משקל לייצוג במיוחד משום שמדובר בהחלטות מנהליות עם סמכות דרסטית שלא מתקיים לגביהן הליך משפטי או שימוע. לדעת עדאלה, הנימוק לפיו, הקרבה של הועד המקומי עשויה להוביל בעצם למשוא פנים ולהפעלת לחצים מצד התושבים על הוועדים, הינו בעייתי ביותר. וזאת כי נימוק זה מפלה בין ישובים המנוהלים על ידי ועדים מקומיים, שהם גופים נבחרים כדין, לבין ישובים המנוהלים על ידי עיריות או מועצות מקומיות שגם הם קרובים למצוקות התושבים; כמו כן, נימוק זה מקורו בדעות קדומות שליליות נגד גופים קטנים נבחרים אלה, וכי הוא מוביל לתוצאה אבסורדית לפיה, בגלל קרבתו של גוף נבחר למצוקת התושבים המקומיים - שהיא אמורה להיות בבחינת חובה המוטלת על הגוף הנבחר, נמנע מגוף מייצג זה להיות בעל עניין.