עדאלה לבית המשפט העליון: אי הפקדת תוכנית מתאר לשכונת ג'לסה ע"י רשויות התכנון למרות חלוף כ-4 שנים מיום מתן פסק הדין מנוגדת לפקודת ביזיון ביהמ"ש

30/05/2005

הודעה לעיתונות
30.5.2005

ביום 29.5.2005, פנה ארגון עדאלה, באמצעות עו"ד סוהאד בשארה, בשמם של תושבים משכונת ג'לסה שבכפר כמאנה, לבית המשפט העליון, בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. בית המשפט התבקש לחייב את המועצה האזורית משגב, הועדה המקומית לתכנון ובניה – משגב, הועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז צפון, והמועצה הארצית לתכנון ובניה ושר הפנים, לציית לפסק הדין שניתן בעתירה שהגישה עדאלה בעניין ההכרה בשכונת ג'לסה.

הכפר כמאנה שוכן על הר כמון שבגליל המערבי ובצידו הצפון-מערבי נמצאת שכונת ג'לסה המונה כיום כ- 150 נפשות. בעקבות החלטת הממשלה להכיר בכפר בשנת 1995, הוכנו התוכניות ת.מ.מ. 14/2-כמאנה ותוכנית מתאר מקומית ת/9378-כמאנה ואולם שכונת ג'לסה לא נכללה בגבולות תוכניות אלו.

בעקבות הוצאת שכונתם מתוכניות המתאר, עתרו תושבי השכונה, ביום 9.11.1999, לבית המשפט העליון, להכללת שכונתם בגבולות תוכנית המתאר של הכפר. בעתירתם, טענו התושבים, באמצעות ארגון עדאלה, כי הוצאת שכונתם מתחומי תוכנית המיתאר מהווה פגיעה חמורה בזכויות היסוד שלהם לשוויון ולכבוד, כמו גם בזכותם החוקתית לקניין ובזכותם לדיור.

בית המשפט העליון קיבל את עתירת התושבים ובפסק דינו, מיום 5.9.2001, ציווה על הוועדה המחוזית להגיש תכנית-הרחבה לתכנית המיתאר תוך שמונה-עשר חודשים מיום מתן פסק הדין. על מנת למנוע שינוי לרעה במצבם של תושבי השכונה, אסר בית המשפט על רשויות התכנון להרוס, בשטח השכונה, מבנים שכבר היו קיימים בה, עד לאישורה של התכנית המורחבת.

מאז מתן פסק הדין ועד ליום הגשת הבקשה, לא קיימו רשויות התכנון את פסק הדין, וזאת על אף חלוף כ- 4 שנים (44 חודשים) מיום מתן פסק הדין. רשויות התכנון טרם אישרו, או אפילו הפקידו, כל תוכנית מיתאר להכללת שכונת ג'לסה בתחום תוכנית המיתאר של הכפר.

בבקשתם טענו תושבי השכונה, כי מהפרוטוקולים ומההחלטות השונות אשר התקבלו בועדות התכנון, עולה תמונה עגומה של סחבת, אי קיום החלטות, דיונים חוזרים ונשנים באותם נושאים ואי מעקב רשויות התכנון אחרי ביצוע ההחלטות ופסק הדין או, במילים אחרות, זלזול בהחלטת בית המשפט וחוסר רצון למצוא פתרון הולם לתושבי שכונת ג'לסה בכפר כמאנה, כמתחייב מהחלטת בית המשפט.

עוד טענו התושבים, כי כתוצאה מאי קיום החלטת בית המשפט בעניין זה נמשכת הפגיעה החמורה בזכויותיהם לכבוד, לקניין ולדיור הולם, וזאת היות ואי הסדרת המעמדה התכנוני של השכונה מותיר את תושביה ללא תשתיות, שירותים בסיסיים, תנאי מחיה סבירים והולמים וללא אפשרויות פיתוח.