עדאלה לבג"ץ בעקבות הארכת תוקפו של חוק האזרחות: להקפיא את יישום הוראות החוק וליתן פסק דין סופי בעתירה ללא דיחוי

הודעה לעיתונות
9.8.2005

 

עדאלה לבג"ץ בעקבות הארכת תוקפו של חוק האזרחות: להקפיא את יישום הוראות החוק וליתן פסק דין סופי בעתירה ללא דיחוי

 

ביום 31/7/05 פנה ארגון עדאלה לבג"ץ בבקשה ליתן פסק דין סופי בעתירה לביטול חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, המונע איחוד משפחות; וכן בבקשה ליתן צו ביניים המורה למדינה להימנע מביצוע ו/או יישום הוראות החוק עד מתן פסק-דין סופי בעתירה.

 

החוק אשר אושר לראשונה בכנסת באוגוסט 2003 ותוקפו הוארך שוב ושוב במהלך 2004 ו-2005, מונע מתן כל מעמד בישראל לפלסטינים תושבי השטחים הכבושים הנשואים לאזרחים ישראלים. החוק מפלה לרעה את הפלסטינים אזרחי המדינה שמתחתנים עם פלסטינים תושבי השטחים הכבושים על בסיס שייכותם הלאומית. הארכת תוקף החוק, אשר התקבלה בכנסת ביום 27.7.2005 ברוב של 59 חברי כנסת נגד 12, הינה עד ל-31.3.2006.

 

במקביל להארכת תוקף החוק קיבלה הכנסת מספר תיקונים אשר מאפשרים, בתנאים מגבילים ביותר, איחודן של משפחות של אזרחים ישראלים עם בני זוגם הפלסטינים תושבי השטחים הכבושים. התיקונים מונעים מרוב בני הזוג הפלסטינים תושבי השטחים להגיש בקשה לאיחוד משפחות בהטילם מגבלות קולקטיביות על בסיס גיל ומין (גיל מינימלי של 35 לגברים ו-25 שנים לנשים) בעת הגשת הבקשה. ואף אותם אלו שיעמדו בתנאים הללו, יקבלו לכל היותר אישור שהייה זמני, שאינו מקנה זכויות סוציאליות והיתר לעבוד בישראל. כמו כן, התיקונים החדשים מונעים מפלסטינים, שעל פי חוות דעתם של גורמי הביטחון מי מבני משפחתם עלול להוות סיכון בטחוני למדינת ישראל, לקבל מעמד כלשהו ולו מעמד זמני במדינה.

 

עו"ד ארנה כהן ועו"ד חסן ג'בארין מעדאלה טענו בבקשה, כי התיקונים החדשים אינם מרפאים את הפגיעה בזכויות היסוד החוקתיות, ובכלל זה הזכות לחיי משפחה, כבוד האדם , שוויון, חירות אישית ופרטיות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובמשפט הבינלאומי. התיקונים החדשים אף מחמירים את פגמיו החוקתיים של החוק בקובעם תנאים מפלים של גיל ומין בלא כל תשתית עובדתית רלבנטית.

 

עוד נטען בבקשה, כי הקביעה לפיה לא תותר שהייתו של פלסטיני בישראל בשל מסוכנות מי מקורבי משפחתו, משמעה ביטולם של עקרון החפות ושל עקרון האחריות האישית, ושלילה של זכויות היסוד של אדם בשל הקשר המשפחתי שלו עם אחרים, אשר אינו תלוי בבחירתו האישית ואין הוא יכול לשנותו.

 

בבקשה צויין, כי ביהמ"ש העליון דחה בעבר את מתן פסק הדין וסירב להיענות לבקשות של עדאלה למתן צו ביניים מן הטעם, כי הכנסת צפויה לתקן את החוק נשוא העתירה בתוך חודשים ספורים ופסק הדין יינתן על בסיס המציאות הנורמטיבית החדשה אשר תיווצר בעקבות תיקונים אלו. על כן טען עדאלה, כי מאחר ופגמיו החוקתיים של החוק נותרו בעינם למרות התיקונים, והיות ואין כל שינוי של המטריה הנורמטיבית שביסודו של החוק, הגיעה השעה להכריע בעתירה וליתן פסק דין על בסיס "המציאות הנורמטיבית החדשה" שנוצרה.

 

עוד הוסיף עדאלה, כי על ביהמ"ש להכריע בעתירה זו, לאחר שנמנע במשך כשנתיים מלדון בה, כאשר הוא מותיר אלפי משפחות עם סבל אנושי כבד מנשוא מבלי שיזכו לסעד משפטי.

 

בג"צ 7052/03 עדאלה ואח' נגד שר הפנים ואח'

 

לבקשה

 

למידע נוסף בעניין זה: דו"ח מיוחד בנושא איחוד משפחות