עדאלה תובע ממח"ש לחקור את התנהגות השוטרים המעורבים בהתקפה על תושבי הכפר הבלתי מוכר ביר אל-משאש שבנגב

הודעה לעיתונות
19.12.2005

עדאלה תובע ממח"ש לחקור את התנהגות השוטרים המעורבים בהתקפה על תושבי הכפר הבלתי מוכר ביר אל-משאש שבנגב

עו"ד מוראד א-סאנע מעדאלה הגיש היום (יום רביעי, 14.12.2005) שש תלונות להרצל שבירו, מנהל המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש). בתלונות נדרשת מח"ש לאתר את השוטרים שהיו מעורבים בתקיפת תושבי הכפר ביר אל-משאש ב-15 בנובמבר 2005, לחקור אותם ולהעמידם לדין. התלונות הוגשו בשם שישה מתושבי הכפר, שהותקפו קשות בידי אותם שוטרים.

בתאריך האמור ליוו אנשי משטרה את פקחי משרד הפנים, שבאו לביר אל-משאש כדי למסור צווים להריסת בתים בכפר. השוטרים תקפו את תושבי הכפר באכזריות ותוך שימוש באלימות רבה ובכוח מופרז.

כתוצאה מכך נפצעו רבים מתושבי הכפר בדרגות חומרה שונות, וחלקם אושפזו בבית החולים ונזקקו לטיפול רפואי ממושך. השוטרים לא הסתפקו בכך ועצרו יותר מ-40 תושבים. למרבית העצורים לא היה כל חלק בעימות עם המשטרה והם שוחררו כעבור זמן קצר.

שש התלונות כוללות תיאורים מזעזעים של האלימות הרבה שהפעילו השוטרים כלפי התושבים. בין השאר צירף עו"ד א-סאנע לתלונות את עדותו של אחמד אבו סויס, צלם חדשות "הוט", שהותקף גם הוא בידי השוטרים כשתיעד את המתרחש כחלק מעבודתו. מצלמתו של אבו סויס נלקחה ממנו ולאחר מכן הוא הוכה בידי השוטרים בכל חלקי גופו. אבו סויס טען כי כאשר צילם בתוך אחד הבתים, איים עליו אחד השוטרים בנשק חם ודרש ממנו לעזוב את המקום. מפקד כוח המשטרה, משה זריהאן, היה שותף להתקפה נגד אבו סויס. זריהאן דחף את הצלם כמה פעמים והוציא אותו מהאזור שבו עבד.

אחת התלונות הוגשה על ידי ג'יידא אבו סבור, שטענה כי השוטרים תקפו אותה והכו אותה בכל חלקי גופה ללא סיבה. לדברי אבו סבור, עקב התקיפה היא נפצעה בצורה קשה בעיקר בראשה, התעלפה ונפלה ארצה. לדבריה, היא נותרה מוטלת על הארץ כשראשה זב דם, אך לא קיבלה מהשוטרים סיוע או טיפול. רק לאחר זמן ממושך, בעקבות דרישה ממושכת של אנשים שנכחו במקום, נאותו השוטרים להזמין אמבולנס שהעביר אותה לבית חולים. הרופאים קבעו כי היא סובלת ממכות קשות בירך, ומצאו סימני מכות בצלעותיה ופצע באורך של כעשרה סנטימטרים בראשה. אבו סבור הוסיפה, כי השוטרים נהגו ונדליזם מכוון ובלתי מרוסן, שברו דלתות וחלונות בבית אחייניתה וגרמו נזקים רבים בתוך הבית.

בשם מרשיו מתח עו"ד א-סאנע – בתלונותיו למח"ש - ביקורת קשה על תפקודה של משטרת ישראל. בין השאר טען, כי המשטרה הפעילה כוח מופרז, בלתי סביר ושלא לצורך, נקטה יחס מפלה נגד האוכלוסייה הערבית-הבדווית בנגב והפעילה כוח בצורה מפלה, המעלה בבירור הפליית התושבים על רקע לאום. הוא הוסיף כי התנהגות השוטרים מעידה כי הם באו לנקום באוכלוסייה, במקום לדאוג לשמירה על שלום הציבור כחלק מן השמירה על שלטון החוק.

"השוטרים פגעו שלא כדין בכבוד המתלוננים ובזכויותיהם המוגנות על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ורמסו במעשיהם את עקרון שלטון החוק וזלזלו בו בצורה בוטה ביותר. מפקדי הכוח גילו עוינות רבה כלפי האוכלוסייה והשתמשו בכוחות ויחידות מיוחדות. המשטרה ירתה אש חיה בכמויות גדולות בשטח מאוכלס, השוטרים גרמו בהלה רבה בקרב האוכלוסייה ובמיוחד בקרב הילדים, שחלקם אף הותקפו. רבים מאותם ילדים סובלים עד היום מחרדות ונזקים נפשיים בלתי הפיכים", כתב עו"ד א-סאנע.