עדאלה: היום אישר בג"צ ברוב של שישה שופטים נגד חמישה את החוק הגזעני ביותר במדינת ישראל, האוסר איחוד משפחות על רקע לאומי – ערבי- פלסטיני

הודעה לעיתונות
14.5.2006

עדאלה: היום אישר בג"צ ברוב של שישה שופטים נגד חמישה את החוק הגזעני ביותר במדינת ישראל, האוסר איחוד משפחות על רקע לאומי – ערבי- פלסטיני

עדאלה מוסיף: אפילו בית המשפט הדרום אפריקאי סירב בשנת 1980, ובשיאו של האפרטהייד, לאשר הוראות דומות לחוק הישראלי בהיותן פוגעות בזכות למשפחה

עו"ד חסן ג'בארין (מנכ"ל עדאלה): בג"צ ייסד היום שלושה מסלולי אזרחות נפרדים על רקע אתני – מסלול ישיר ליהודים לפי חוק השבות, מסלול ביניים לזרים לפי ההליך המדורג, והמסלול הקשה ביותר לאזרחים הערבים.

נצרת, 14.05.2006: היום דחה בג"ץ, ברוב של שישה שופטים נגד חמישה ובהחלטה המשתרעת על פני 263 עמודים, את העתירה שהגיש ארגון עדאלה, כמו גם את שש העתירות שצורפו לה, בכללן עתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל, שדרשו לבטל את חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) 2003, אשר שולל מאזרחי ישראל איחוד משפחות עם בני זוגם הפלסטינים תושבי השטחים הכבושים.

שופטי הרוב שדחו את העתירות ואישרו את חוקתיות חוק האזרחות הם: מישאל חשין, מרים נאור, אשר גרוניס, יונתן עדיאל, אליעזר ריבלין ואדמונד לוי; שופטי המיעוט הם: הנשיא אהרן ברק, דורית ביניש, אילה פרוקצ'יה, סלים ג'ובראן ואסתר חיות.

השופט חשין, שהוביל את עמדת הרוב, קבע כי לאזרחי המדינה אין זכות חוקתית שמכוחה רשאי בית המשפט לבטל חוק של הכנסת שלפיו בני זוגם הזרים יקבלו מעמד בישראל בעקבות הנישואין. הזכות לכבוד האדם, לדעת חשין, אינה מכילה חובה חוקתית המוטלת על המדינה להתיר כניסה לאזרחים זרים שנישאו לאזרחי המדינה. חשין הוסיף כי "מצב המלחמה מול הרשות הפלסטינית" מצדיק את החוק שנועד למנוע, לטענתו, את כניסתם של "גורמים עוינים לביטחון המדינה". השופט לוי קבע כי החוק אינו חוקתי, אך יש לדחות את העתירה על מנת לאפשר לכנסת להיערך לשינויים בחוק. שאר שופטי הרוב קבעו כי החוק אמנם פוגע בזכויות חוקתיות, אך הוא מידתי.

לעומת זאת, ובעמדת המיעוט, קבע הנשיא ברק: "מדובר בזכויותיהם של האזרחים הישראלים לחיי משפחה ולשוויון, הכלולות בזכות החוקתית לכבוד האדם שבחוק היסוד... זכותו של האזרח לממש את חיי המשפחה עם בן זוגו בישראל. שם ביתו, שם קהילתו, שם שורשיו ההיסטוריים, התרבותיים והחברתיים... פגיעה זו מתמקדת באזרחי ישראל הערבים. בכך פוגע החוק פגיעה תוצאתית גם בזכותם של הערבים אזרחי ישראל לשוויון". כמו כן קבעו ברק ושופטי המיעוט, כי החוק אינו מידתי בהיותו שולל את האפשרות לבדיקה פרטנית ואינדיווידואלית ומכיוון שהוא שולל זכות זו באופן גורף. על כן הגיעו הנשיא ברק ושופטי המיעוט למסקנה, כי יש לבטל את החוק בהיותו בלתי חוקתי.

בתגובה לפסק הדין מציין ארגון עדאלה: "היום למעשה אישר בית המשפט את החוק הגזעני ביותר במדינה ישראל, חוק האוסר איחוד משפחות על רקע לאומי – ערבי-פלסטיני. אפילו בית המשפט הדרום אפריקאי סירב בשנת 1980 לאשר הוראות דומות לאלה שבחוק הישראלי, בהיותן פוגעות בזכות הבסיסית ביותר לחיי משפחה".

מאז נחקק אילץ החוק אלפי משפחות להיפרד, לחיות מחוץ לישראל או לחיות בישראל באופן לא חוקי, כשמעל ראשן מרחף איום מתמיד של מעצר וגירוש.

את העתירה נגד החוק הגישו מטעם עדאלה עורכי הדין חסן ג'בארין וארנה כהן, בשם שתי משפחות שנפגעו מהחוק, מר שאוקי חטיב, יו"ר ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל, וחברי הכנסת הערבים מוחמד ברכה, ד"ר עזמי בשארה, עבד אל-מאלכ דהאמשה, טאלב אלסאנע, עיסאם מחול, ואסל טהא, ד"ר אחמד טיבי וד"ר ג'מאל זחאלקה.

עדאלה הגיש את העתירה ביולי 2003, מייד לאחר שנחקק החוק שאימץ את עיקריה של החלטת ממשלה ממאי 2002. הכנסת האריכה מאז את תוקף החוק שלוש פעמים, למרות הגדרתו כ"הוראת שעה". ביולי 2005 הוכנסו כמה תיקונים לחוק, לכאורה כדי לאפשר איחוד משפחות בין תושבי השטחים לאזרחי ישראל. אולם, התיקונים מאפשרים לכל היותר הגשת בקשות להיתרי ביקור זמניים בישראל. הם אינם מאפשרים הגשת בקשות לקבלת תושבות ואזרחות ואינם מקנים זכות לעבוד, הטבות סוציאליות וכיו"ב. עדאלה טען בבג"ץ, כי התיקונים כוללים קריטריונים של גיל ומין לאיחוד משפחות, היוצרים איסור גורף על כל הגברים הפלסטינים שגילם פחות מ-35 וכל הנשים הפלסטיניות שגילן פחות מ-25 להגיש בקשות להיתרי ביקור זמניים. קריטריונים אלה נקבעו באופן שרירותי, בלי שנתמכו על ידי נתונים עובדתיים כלשהם. בנוסף, התיקון לחוק מאפשר למנוע מכל פרט פלסטיני מעמד בישראל, בהסתמך על קביעה של מערכת הביטחון כי מי מבני משפחתו עלול להוות סיכון ביטחוני.

פרקליטות המדינה טענה שהחוק הוא אמצעי חיוני, מכיוון שהמעורבות בפעילות טרור של פלסטינים תושבי השטחים הכבושים שקיבלו בישראל מעמד באמצעות איחוד משפחות הולכת וגוברת. למרות זאת, המדינה יכלה להצביע רק על 25 בני אדם שזרועות הביטחון חקרו בחשד למעורבות בפעילות טרור, מתוך עשרות אלפי פלסטינים שקיבלו מעמד בישראל. עדאלה השיב, כי גם אם אלה נתונים אמינים, מדובר למעשה במספר קטן ביותר של חשודים, ולכן החוק הוא בלתי מידתי לחלוטין. בידי המדינה יש אמצעים ומנגנונים רבים אחרים, כמו "ההליך המדורג" להתאזרחות, המעניק לממשלה סמכויות נרחבות לבצע בדיקות על הרקע הביטחוני או הפלילי של כל המועמדים לקבלת מעמד בישראל.

ועדות שונות של האו"ם וארגוני זכויות אדם קראו לישראל לבטל את האיסור על איחוד משפחות. כך המסקנות הסופיות על ישראל מאוגוסט 2003, מטעם ועדת האו"ם לזכויות אדם, ועדת האו"ם לביעור כל סוגי האפליה הגזעית (UN CERD), ועדת האו"ם לביעור כל סוגי האפליה נגד נשים (UN CEDAW), הפרלמנט האירופי, הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם (FIDH), ארגון אמנסטי הבינלאומי ו-Human Rights Watch.

ראו: בג"ץ 7052/03, עדאלה ואח' נגד שר הפנים ואח'

למידע נוסף: http://www.adalah.org/heb/famunif.php