עדאלה בעתירה לבג"ץ: להקצות תקנים ליועצים חינוכיים בחמישה מוסדות חינוכיים בכפרים לא מוכרים בנגב

הודעה לעיתונות
16.5.2006

עדאלה בעתירה לבג"ץ: להקצות תקנים ליועצים חינוכיים בחמישה מוסדות חינוכיים בכפרים לא מוכרים בנגב

ב-85% מבתי הספר בכפרים הלא מוכרים בנגב אין יועצים חינוכיים
רק ב-10% מבתי הספר במגזר היהודי חסרים יועצים חינוכיים
בכפרים הלא מוכרים בנגב יש 21 בתי ספר, המשרתים אוכלוסייה של כ-70,000 תושבים

עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, הגיש עתירה לבג"ץ שבה הוא דורש להקצות תקנים ליועצים חינוכיים בחמישה מוסדות חינוכיים בכפרים לא מוכרים בנגב. העתירה הוגשה לאחר כשלוש שנים שבהן שבו ההורים ומרכז עדאלה ודרשו ממשרד החינוך להקצות את התקנים החסרים, אך פניותיהם לא הניבו תוצאות.

בחמשת המוסדות החינוכיים שאליהם מתייחסת העתירה – בית הספר אבו כף ביישוב אום בטין, בית הספר אלאעסם ב' ביישוב אבו תלול, בית הספר אלסייד ובית הספר אלסייד ב' ביישוב אלגרין וכן בית הספר אלפורעה ביישוב אלפורעה – אין הקצאה של מספר מינימלי של יועצים חינוכיים.

בעתירה, שהוגשה על ידי עורך הדין מוראד אלסאנע מעדאלה ב-10 במאי 2006, מובאים נתונים על המחסור המוחלט ביועצים חינוכיים בבתי הספר ביישובים הבדוויים בנגב. בבתי ספר ביישובים היהודיים, לעומת זאת, יש הקצאה כמעט מלאה של יועצים חינוכיים. העתירה הוגשה בשם עדאלה ובשם הורים לתלמידים תושבי כפרים לא מוכרים בנגב, ועדי הורים ביישובים לא מוכרים, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ועמותת הנגב התרבותית.

חמשת המוסדות שאליהם מתייחסת העתירה מעניקים שירותי חינוך לאוכלוסייה המונה כ-15 אלף תושבים ולומדים בהם כ-3,650 תלמידים. בתי הספר האלה, שכל אחד מהם כולל בית ספר יסודי וחטיבת ביניים, הם מוסדות החינוך היחידים המשרתים את האוכלוסייה בארבעת הכפרים הלא מוכרים.

העותרים מוסיפים כי השוואת מצבם של בתי הספר נשוא העתירה לזה של בתי הספר במגזר היהודי בנגב, בכל הנוגע להקצאת יועצים חינוכיים, מצביעה על פער עצום. בעוד שכמעט בכל בית ספר במגזר היהודי בנגב עובד יועץ חינוכי, בחמשת בתי הספר שבכפרים הלא מוכרים אין יועצים חינוכיים כלל. מצב דומה שורר ביותר מ-85% מבתי הספר הבדוויים בכפרים הלא מוכרים בנגב. לעומת זה, בבאר שבע יש 28 בתי ספר ובכולם עובדים יועצים חינוכיים. כך גם כמעט בכל שאר בתי הספר במגזר היהודי בדרום, למשל ביישובים שדרות ואופקים. ביישובים יהודיים מעטים יש מחסור ביועצים חינוכיים, אך זהו מחסור זניח בהשוואה לנעשה בבתי הספר בכפרים הלא מוכרים. רק ב-13% מבתי הספר במגזר היהודי בנגב חסרים יועצים חינוכיים.

בעתירה נאמר כי הפער בהקצאת יועצים בין המגזר הערבי למגזר היהודי בנגב זועק לשמים ומהווה אפליה אסורה, הפוגעת בעקרון השוויון. יש לראות הבדלים אלה בחומרה מיוחדת, מכיוון שההבחנה בין בתי הספר נעשית רקע לאומי.

העותרים מוסיפים כי המחסור בתקנים ליועצים חינוכיים הוא בעיה חמורה בפני עצמה. בבית ספר שאין בו יועץ חינוכי אין אפשרות להפעיל את המערך המסייע (המערך הבית ספרי). בהעדר מערך מסייע בבית הספר, אי אפשר להשתמש במערך חוץ בית ספרי כדי לטפל בבעיות התלמידים. בהעדר יועצים חינוכיים, אין גוף מקצועי שאליו יכולים התלמידים לפנות כשהם זקוקים לייעוץ בנושאים הקשורים ללימודיהם או לחייהם. העדר יועצים חינוכיים גם אינו מאפשר לאתר ולאבחן תלמידים מתקשים, לנהל שיחות בירור מקדימות ולעקוב אחר מימוש ההמלצות לטיפול. כך נפגעת רווחתם של התלמידים ושל כלל תושבי הכפרים הלא מוכרים.

העותרים מדגישים כי הבעיה מקבלת משנה חומרה, מכיוון שאין מדובר בהקצאה חלקית של יועצים חינוכיים, שיכולה לאפשר הגשת שירותי ייעוץ בסיסיים מינימליים לתלמידים הזקוקים לשירות זה, אלא במחסור טוטלי ביועצים בכל בתי הספר. כך מושבת לחלוטין התפקוד של המערך המסייע בתוך בתי הספר ותלמידים אינם יכולים לקבל את המינימום ההכרחי של שירותי ייעוץ חינוכי. במצב זה אי אפשר אפילו לבצע פעולות פשוטות לאיתור תלמידים הזקוקים לעזרה, המערכת אינה יכולה לעמוד על הצרכים הבסיסיים והקריטיים של התלמידים ואין לה אפשרות להושיט להם, להוריהם ולצוות החינוכי את העזרה המקצועית הבסיסית הדרושה.

העותרים הצביעו על הצורך המיוחד שלהם בשירותי ייעוץ חינוכי והציגו לבית המשפט את הנזקים הרבים הנגרמים לתלמידים, לבתי הספר ולחברה כולה כתוצאה מהעדר יועצים חינוכיים. הם הסבירו כי מצבה הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה הבדווית בנגב הוא מן הקשים במדינה, אם לא הקשה ביותר. דווקא משום כך יש לאוכלוסייה זו צורך רב בשירותי היועצים החינוכיים. יתרה מכך, לתלמידים בבתי הספר בכפרים הלא מוכרים בנגב יש צורך מיוחד בשירותי היועצים החינוכיים, עקב רמת האלימות הגבוהה המאפיינת מוסדות אלה, שגם משרד החינוך מודע לה.

העותרים ציינו בפני בית המשפט כי הקצאת יועצים חינוכיים לבתי ספר יסודיים ולחטיבות ביניים נעשית על פי המלצה של משרד החינוך. המשרד קובע את מספר היועצים שיוקצו לכל בית ספר על פי מספר התלמידים ומספר הכיתות. לפי נתונים שהובאו בעתירה, משרד החינוך והמועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב מיישמים המלצה זו כמעט בכל מוסדות החינוך היהודיים בנגב, אך אינם מיישמים אותה כלל במוסדות החינוך של העותרים. העותרים הוסיפו כי משרד החינוך חייב להקצות לבתי הספר בכפרים הלא מוכרים יועצים חינוכיים מכוח החלטת ממשלה מס' 4502 (אלמ/26) מדצמבר 2005. בהחלטה זו, שעסקה בתוכנית של מערכת החינוך למאבק באלימות, הוחלט כי בכל בית ספר יהיה תקן למשרה של יועץ חינוכי.

העותרים הציגו לבית המשפט דו"חות רשמיים של ועדות שהקים משרד החינוך, דו"חות של ארגוני זכויות אדם ודו"ח של מבקר המדינה, שכולם מצביעים על התפקיד החשוב שממלאים היועצים החינוכיים ועל התרומה המיוחדת שביכולתם לתת לאוכלוסייה הבדווית בנגב. לפי דו"חות אלה, בבתי הספר במגזר הערבי קיים מחסור מיוחד ביועצים חינוכיים ויש להקצות להם את התקנים החסרים.

עוד ציינו העותרים, כי למרות הנתונים האלה ולמרות פניות חוזרות ונשנות, משרד החינוך והרשות המקומית אינם מתחשבים במחסור הקשה ביועצים חינוכיים בבתי הספר ביישובים הלא מוכרים. העותרים טענו כי הצעדים שנקט משרד החינוך אינם סבירים באורח קיצוני, מפני שאינם מתחשבים בצרכים המינימליים הבסיסיים של התלמידים. מנגד, צרכיהם של התלמידים היהודים בנגב נענים כמעט באופן מלא ובתי הספר שבהם הם לומדים מקבלים שירותי ייעוץ חינוכי על פי התקנים.

מכאן ברור שהרשויות מפלות לרעה ילדים רבים ופוגעות בעקרון השוויון ובזכותם של תלמידים אלה לשוויון הזדמנויות בחינוך. יש לראות אפליה זו בחומרה מיוחדת, מפני שהיא פוגעת באזרחי המדינה על רקע לאומי ולכן פוגעת בכבוד האדם, בערכים הבסיסיים של שלטון החוק ובעקרונות הדמוקרטיה.

העתירה החדשה הוגשה לאחר שמרכז עדאלה הגיש ב4 במאי 2004 את העתירה שבה דרש מבית המשפט להקצות את התקנים הנדרשים ליועצים חינוכיים בשבעת הישובים המתוכננים משנות השבעים בנגב. ב 6 ביוני 2005 ובתגובה לעתירה הודתה הפרקליטות שמשרד החינוך הפלה את בתי הספר בשבעת הישובים בנוגע למינוי היועצים החינוכיים، ומסרה לבית המשפט כי משרד החינוך מתחייב להעלות את אחוז היועצים החינוכיים מ 30% עד 80% במשך השנתיים הבאות החל מאותו תאריך, על מנת להגיע לאחוזם של היועצים החינוכיים בבתי הספר היהודים בנגב. כמו כן, המדינה התחייבה לישם מדיניות הבחנה מתקנת בנוגע למתן חינוך לתלמידים הערבים הבדוים בנגב לטווח הארוך. בהגשת העתירה הנוכחית עדאלה מתכוונת להשתמש בהחלטה הקודמת על מנת להבטיח את התועלת החינוכית הנדרשת לתלמידים באמצעות השירותים שניתנים על ידי היועצים החינוכיים לאזרחים הבדוים הגרים בכפרים הלא מוכרים, וכן על מנת לאפשר לאותם תלמידים למצות את זכותם לחינוך.

בג"ץ 3926/06, אלסייד עבדאלדאים ואח' נגד משרד החינוך ואח'