ועדת האו"ם לביעור כל סוגי האפליה הגזעית תבחן אם ישראל מצייתת לאמנת זכויות האדם. ב-3-2 באוגוסט 2006 תציג הוועדה שאלות קשות על אפליה גזעית נגד אזרחיה הפלסטינים של ישראל

הודעה לעיתונות
11.7.2006

ועדת האו"ם לביעור כל סוגי האפליה הגזעית תבחן אם ישראל מצייתת לאמנת זכויות האדם. ב-3-2 באוגוסט 2006 תציג הוועדה שאלות קשות על אפליה גזעית נגד אזרחיה הפלסטינים של ישראל

ועדת האו"ם לביעור כל סוגי האפליה הגזעית פירסמה ביוני את רשימת השאלות שיוצגו לישראל במפגש בז'נווה, שבו תיבחן באופן יסודי עמידתה של ישראל בסעיפי האמנה הבינלאומית לביעור כל סוגי האפליה הגזעית (CERD). שאלות הוועדה, שיוצגו ב-3-2 באוגוסט, מתייחסות לאין-ספור תחומים שבהם מפירה ישראל את האמנה בכל הנוגע לאזרחיה הערבים הפלסטינים. ההפרות תוארו על ידי עדאלה בדו"ח שהוגש לוועדה ב-15 בדצמבר 2005.

הוועדה פירסמה את רשימת השאלות בעקבות בדיקה ראשונית של הדו"ח התקופתי העשירי והדו"ח התקופתי השלושה עשר, שהוגשו על ידי המדינה במאי 2005. כן נסקרו דו"חות שהגישו, בתגובה לדו"ח הממשלתי, עדאלה וכמה ארגוני זכויות אדם פלסטיניים, ישראליים ובינלאומיים. הדו"ח של עדאלה כלל נתונים על האפליה נגד המיעוט הערבי בישראל, ניתוח של הנתונים וביקורת על כמה מהטיעונים שהעלתה המדינה בדו"חותיה.

עדאלה הציג, בין השאר, את הסוגיות הבאות: עקרון השוויון אינו מקבל הגנה חוקתית בישראל, כישלון הממשלה ביישום התוכנית הרב-שנתית לפיתוח המגזר הערבי וחוסר השקיפות של פעילות הממשלה בעניין זה, תת ייצוג משפטי ופוליטי של הערבים אזרחי ישראל, אי הכרה באתרים קדושים לא יהודיים ואי הגנה עליהם, התיקון לחוק הנזיקים המונע מפלסטינים לתבוע פיצויים מישראל, מניעת איחוד משפחות, ההצעה לתיקון חוק סדר הדין הפלילי, הפרות של הזכות לביטחון אישי, המדיניות המפלה הגורמת להפרת זכויותיהם של האזרחים הפלסטינים לדיור ולחינוך.

רשימת השאלות של הוועדה כוללת כמה נושאים שנדונו בדו"ח של עדאלה:

הזכות לשוויון: הוועדה ביקשה מישראל לספק לה מידע על האופן שבו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מגן מפני אפליה גזעית. הוועדה שאלה גם כיצד יישום האמנה לביעור כל סוגי האפליה הגזעית משתקף בחקיקה הישראלית ובפסיקת בית המשפט העליון. שאלות אחרות דרשו קבלת מידע על ההבחנה בין "לאום יהודי" ל"אזרחות ישראלית" ועל ההשלכות של הבחנה זו בכל הנוגע להנאה מזכויות אזרח.

הטבות הנובעות משירות צבאי: הוועדה ביקשה מישראל לפרט כיצד המדינה מעניקה הטבות בדיור ובחינוך לחיילים ולאזרחים המשרתים במילואים ולתאר כיצד הטבות אלה תואמות את סעיפי אמנת CERD בהשוואה לערבים אזרחי ישראל, שרובם המכריע פטורים משירות צבאי או בוחרים שלא להתגייס לצבא.

התוכנית הרב-שנתית: הוועדה דרשה מישראל לספק לה מידע נוסף על האופן שבו הוקצו התקציבים המיועדים לתוכנית הרב-שנתית לפיתוח המגזר הערבי. הוועדה גם ביקשה מישראל להתייחס לחששות בנוגע לדרך שבה תוכנית זו תוקצבה ויושמה, בהשוואה לתוכניות פיתוח לקהילות יהודיות בישראל.

הצעת חוק סדר הדין הפלילי ואפליה בהרשעה פלילית ובכליאה: הוועדה ביקשה מישראל למסור את תגובתה בנוגע לאופן שבו קריטריונים להתניית אזרחות ותושבות המפורטים בהצעת החוק נוגעים לזכויותיהם של יחידים החשודים בביצוע עבירות ביטחון. הוועדה גם ביקשה מישראל להגיב על נתונים שסופקו לה, המצביעים על "אי שוויון משמעותי בין אזרחים ערבים ליהודים בשיעורי ההרשעה והכליאה בגין עבירות פליליות".

הזכות לביטחון אישי וועדת אור: הוועדה ביקשה מישראל להתייחס לחששות שהעלה עדאלה בדו"ח שהגיש, שלפיהם תלונות על יחס אלים של המשטרה כלפי אזרחים פלסטינים נחקרות בדרך כלל באופן לא הולם ולא יעיל. בדו"ח גם הועלו חששות כי המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) אינה פועלת באופן עצמאי. הוועדה ביקשה עוד מישראל לספק לה מידע על העמדה לדין של שוטרים ואנשי כוחות הביטחון הנושאים באחריות להריגתם של פלסטינים אזרחי ישראל בהפגנות שהיו באוקטובר 2000.

מניעת איחוד משפחות: הוועדה בדקה אם החששות שהביעה בנוגע לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003 הובאו בחשבון על ידי בג"ץ, שאישר את החוק בפסק דין שהוציא ב-14 במאי 2005. ב-2003 ו-2004 ועדת CERD קראה לישראל לבטל את החוק, מכיוון שהוא מפר את האמנה לביעור כל סוגי האפליה הגזעית.

אי צדק בקרקעות ובתכנון: הוועדה העלתה כמה שאלות בנוגע לאפליה במדיניות שנוקטת ישראל בתחום הקרקעות והתכנון. הוועדה ביקשה מישראל לפרט אילו אמצעים ננקטים כדי להבטיח את השתתפותם המלאה והשוויונית של הפלסטינים אזרחי ישראל בתכנון הערים והכפרים הערביים. במיוחד ביקשה הוועדה נתונים על חלקם היחסי של הערבים בין חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה והתעניינה אם הממשלה מקצה באופן שוויוני תקציבים לכפרים ערביים ויהודיים. הוועדה גם ביקשה מידע עדכני על יישום פסק הדין שניתן בשנת 2000 בבג"ץ קעדאן נגד מינהל מקרקעי ישראל (בג"ץ 6698/95) ומידע נוסף על ועדות הקבלה הפועלות ביישובים יהודיים, ובכלל זה מידע על הקריטריונים שלפיהם דוחות הוועדות מועמדים המבקשים להצטרף ליישוב.

הכפרים הבדוויים הלא מוכרים: הוועדה ביקשה מישראל להסביר מדוע המדינה מתכננת ליישב מחדש את אזרחיה הבדווים תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב, במקום להכיר ביישובים הבדוויים הקיימים. הוועדה גם דרשה מידע על הקריטריונים המשפטיים והתכנוניים להכרה ביישובים ובמועצות מקומיות ושאלה אם קריטריונים אלה מיושמים באופן שוויוני.

אפליה בחינוך: הוועדה ביקשה נתונים על המשאבים המוקצים בתחום החינוך לכל ילד יהודי ולכל ילד ערבי וביקשה מישראל להתייחס לחששות שלפיהם "הבחינות הפסיכומטריות להערכת כישורים, יכולת ואישיות מפלות בעקיפין תלמידים ערבים ומקשות עליהם את הגישה להשכלה גבוהה".

הגנה על אתרים קדושים לא יהודיים: הוועדה דרשה מידע נוסף על עתירה שהגיש עדאלה לבג"ץ, בדרישה שהמשרד לענייני דתות ינסח תקנות להגנה על אתרים מוסלמיים קדושים בישראל. הוועדה גם ביקשה מישראל להתייחס לעובדה שבעת שהגישה את דו"חותיה התקופתיים, כל 120 האתרים שהוכרזו קדושים על ידי המשרד לענייני דתות היו אתרים יהודיים. החוק המונע מפלסטינים לתבוע פיצויים מישראל: הוועדה ביקשה מישראל להסביר איך חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) התשס"ה-2005, המונע באופן כמעט מוחלט מפלסטינים מהשטחים הכבושים לתבוע מישראל פיצויים על נזק או פגיעה גופנית שנגרמו להם כתוצאה מפעילות כוחות הביטחון הישראליים, תואם את עקרון אי-האפליה.

לפרטים נוספים ראו:

NGO Report of Adalah to the UN Committee on the Elimination of Racial Discrimination, 15 December 2005

Questions Put by the Rapporteur in Connection with the Consideration of the 10th to 13th Periodic Reports of Israel, June 2006