בקשות לביטול צווי הריסה כנגד 6 בתים בנגב, המאכלסים כ- 40 נפשות, מבלי לאפשר להם זכות הגנה

הודעה לעיתונות
18.10.2006

בקשות לביטול צווי הריסה כנגד 6 בתים בנגב, המאכלסים כ- 40 נפשות, מבלי לאפשר להם זכות הגנה

ארגון עדאלה הגיש היום (9.10.06) שש בקשות לביטול צווי הריסה שהוציא בית משפט השלום בבאר שבע, ואשר ניתנו בימים 23.8.06 ו- 26.7.06, ללא הרשעה ובמעמד צד אחד, לבתיהם של שש משפחות מכפר אלסרה הבלתי מוכר שבנגב, והמאכלסים כ- 40 נפשות, מרביתם ילדים ונשים.

כאמור, החלטת בית-המשפט התקבלה במעמד צד אחד וללא הרשעה, על פי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, תוך הסתמכות על טענת המדינה, לפיה לא הצליחה לאתר מי בנה את המבנים. עו"ד סוהאד בשארה, שהגישה את בקשות הביטול באמצעות עדאלה, ציינה כי טענות אלו אינן נכונות, וכי בעלי המבנה ידועים ומוכרים, לאור העובדה כי פנו ביוזמתם לרשויות האחראיות מיד לאחר שקיבלו צווי התראה, על-מנת להגיע עימן להסדר, המקובל על תושבי הכפר. עוד נטען בבקשות, כי החלטת בית המשפט מוטעית לנוכח העובדה כי טענות המדינה נתקבלו ללא הבאתן של ראיות כלשהן, וכי לא הובאו כל פרטים אודות קיומו של אינטרס ציבורי חיוני ומיידי המאפשר מתן צווי הריסה על פי חוק התכנון והבניה.

כמו כן, נטען בבקשות הביטול, מדובר בתופעה מדאיגה לפיה, כל שני וחמישי ניגשים נציגי המדינה לבית המשפט עם בקשות סיטונאיות למתן צווי הריסה ללא הרשעה, ובית המשפט נענה לבקשות אלה. בכך למעשה נפגעת הזכות לדיור, שהינה זכות חוקתית הנחשבת כחלק מזכות היסוד של האדם לכבוד ונחרץ גורלם של בתים המאכלסים משפחות עם ילדים ללא מדור חלופי.

המבקשים הוסיפו, כי התנהגות המדינה בנסיבות העניין, נובעת מחוסר תום לב וניצול הליכים לרעה, תוך ניצול חוק התכנון והבניה, על-מנת להפעיל לחצים על תושבי הכפר לנטוש את המקום ולעבור ולהתגורר באחד מריכוזי הבדואים הקיימים, והשנויים במחלוקת.

יצויין, כי כפר אלסרה הינו כפר ערבי בדואי לא מוכר אשר הוקם לפני שנים רבות, עוד לפני קום המדינה. בכפר זה מתגוררים כיום כ- 300 תושבים. אחרי קום המדינה, לא נתבקשו תושבי הכפר לעזוב את המקום והמדינה לא ביקשה לתפוס חזקה באדמותיהם מכל סיבה שתהא. במסגרת הליך הסדר קרקעות שמקיים משרד המשפטים, מאז שנות ה- 70, הגישו תושבי הכפר תזכירי תביעה, אולם ההליך האמור טרם הסתיים וטרם נרשמה האדמה על שמם.