פרקליטות המדינה מסרבת להגיש כתב אישום נגד שוטרים שהרגו בדם קר תושב טייבה

הודעה לעיתונות
18.10.2006

פרקליטות המדינה מסרבת להגיש כתב אישום נגד שוטרים שהרגו בדם קר תושב טייבה

עדאלה: הפרקליטות נותנת לגיטימציה להמשך מדיניות היד הקלה על ההדק ולהרג של אזרחים ערבים חפים מפשע על ידי שוטרים

פרקליטות המדינה הודיעה כי היא דוחה את הערעור שהגיש מרכז עדאלה נגד החלטת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לסגור את תיק החקירה נגד כמה שוטרים שירו והרגו את תושב טייבה מורסי ג'באלי ב-22 ביולי 2003. הערעור הוגש באמצעות עו"ד עביר בכר ב-2 במאי 2006. באירוע שבו נהרג ג'באלי ירו השוטרים גם לעבר חברו, שהאב ג'אבר, ופצעו אותו בכתפו. בהודעתה ציינה הפרקליטות כי למרות הנסיבות המצערות של האירוע, אין בידה מספיק ראיות כדי להגיש כתבי אישום נגד השוטרים בהתאם לחוק.

ב-22 ביולי 2003, בסביבות השעה 12:00 בצהריים, יצאו המנוח ג'באלי וחברו ג'אבר ברכבם מבית קפה בטייבה לכיוון ביתם שבעיר. בשלב מסוים הבחין ג'אבר, שנהג ברכב, כי הוא נוסע בכיוון הנגדי לתנועה, ולכן מיהר לחזור למסלול התנועה, לכיוון העיר טייבה. באותו זמן, לדברי עדי ראייה, הגיע למקום רכב מג"ב וממנו יצאו שלושה שוטרים שהחלו לירות לעבר הרכב שבו נסעו השניים. מהיריות נפצע ג'באלי בראשו מאחור וג'אבר נפגע בכתפו.

בעקבות האירוע פנתה עו"ד עביר בכר מעדאלה ליועץ המשפטי לממשלה אז, אליקים רובינשטיין, ולמנהל מח"ש, הרצל שבירו. היא הגישה תלונה נגד השוטרים המעורבים באירוע ודרשה לפתוח בחקירה פלילית נגדם ולהעמידם לדין באשמת הריגה ופציעה בנסיבות מחמירות. ואולם, ב-6 במארס 2005 הודיעה מח"ש כי החליטה לסגור את תיק החקירה, בטענה שהירי באותו אירוע לא נעשה בניגוד לחוק ולכן אי אפשר להעמיד לדין את השוטרים שירו ואין לראות בהם אשמים.

מיד לאחר ההודעה על סגירת התיק הגיש מרכז עדאלה ערעור לפרקליטות המדינה נגד החלטת מח"ש. עדאלה דרש להורות למח"ש לשוב ולפתוח את החקירה בתיק ולפעול להעמדתם לדין של השוטרים המעורבים באירוע הירי. לבקשתו זו צירף עדאלה ראיות רבות ותצהירים של עדי ראייה שנכחו בבית הקפה הנמצא במרחק קצר ממקום האירוע. עדים אלה מעידים לכאורה, כי השוטרים החלו לירות לעבר הרכב ללא שום אזהרה קודמת, בלי שהפעילו סירנה משטרתית ואפילו לא ירו באוויר בכוונה להורות לרכב לעצור בהתאם לנוהלי הפתיחה באש. עו"ד בכר הדגישה בערעור כי הירי לא נעשה בנסיבות מוצדקות, מכיוון שהמנוח והנהג לא היוו סיכון כלשהו לשוטרים. תצלומי הרכב, שצולמו ביום האירוע, מראים כי מרבית היריות של השוטרים כוונו אל החלק העליון של הרכב. עובדה זו מעידה על כוונת השוטרים לפגוע בנהג ובנוסע שלידו, ועל כך שאין בסיס לטענה כי הם ירו כדי לעצור את הרכב.

למרות כל האמור, פרקליטות המדינה בחרה לקבל את טענות המשטרה ולדחות את העדויות המוכיחות כי הירי היה מכוון ולא קדמה לו פעולת אזהרה כלשהי. השוטרים עצמם הצהירו כי המנוח כלל לא סיכן את חייהם. עם זאת, הם אמרו כי חשו איום, שכן תיאור הרכב שבו נסעו ג'באלי וג'אבר היה זהה לדיווח מודיעיני על רכב חשוד הנוסע באזור.

במרכז עדאלה רואים בהחלטת הפרקליטות אקט מסוכן, אשר עשוי להתפרש בקרב השוטרים כמתן לגיטימציה להמשך הפגיעה באזרחים ערבים חפים מפשע והריגתם בדם קר, בלי שאנשי המשטרה יידרשו לתת את הדין על כך. כמו כן, טוענים בעדאלה, הפרקליטות קיבלה החלטה שגויה הנוגדת את ההוראות הבסיסיות לפתיחה באש ואת המלצות ועדת אור בעניין. קבלת טענות המשטרה ודחיית הטענות שהובאו על-ידי עדי הראייה הערבים היא עדות לכך שהפרקליטות מאמצת את ערכי העבודה שלפיהם נוהגת מח"ש, אשר מעדיפה בדרך כלל לקבל את עמדת השוטרים ולתת גיבוי לעבירות מצדם. חקירת השוטרים על ידי מח"ש, לעומת זאת, רצופה מחדלים בדרך כלל.

בעדאלה פועלים לעתור לבית המשפט העליון נגד החלטת פרקליטות המדינה, בדרישה לפתוח מחדש את החקירה בתיק ולהעמיד לדין את השוטרים המעורבים באירוע.