ועדה של האו"ם קוראת לישראל לבטל את חוק האזרחות, לפרק את החומה, לחייב את קרן קיימת לישראל לפעול על פי עקרונות לא מפלים ולהכיר בכפרים הלא מוכרים

10/03/2007

הודעה לעיתונות
10.3.2007

עדאלה: "ועדת האו"ם, שבה חברים מומחים משפטיים, הגיעה למסקנותיה בהתבסס על עקרונות של אי אפליה. לכן מסקנות אלה הן בגדר הודעה רשמית שלפיה בישראל קיימת אפליה ממוסדת".

ב-9 במארס 2007 פירסמה ועדת האו"ם לביעור האפליה הגזעית (להלן הוועדה) את מסקנותיה הסופיות, לאחר שסקרה בחודש שעבר את האופן שבו מיישמת ישראל את האמנה הבינלאומית לביעור כל צורות האפליה הגזעית (ICERD או האמנה). במסקנותיה הסופיות הדגישה הוועדה 25 סוגיות מעוררות דאגה והמלצות הנוגעות לציות של ישראל להוראות האמנה. ההמלצות מתייחסות לזכויות הערבים אזרחי ישראל ולזכויות הפלסטינים בשטחים הכבושים.

הוועדה בחנה את מידת הציות של ישראל לאמנה בדיונים שהתקיימו בז'נבה ב-23-22 בפברואר 2007. בדיון השתתפו נציגות עדאלה, עו"ד סאוסן זהר ורינה רוזנברג, וכן נציגים של ארגוני זכויות אדם בינלאומיים וארגונים אחרים מישראל ומהשטחים הכבושים.

במסקנותיה כללה הוועדה נקודות רבות שהעלה עדאלה בדו"חות שהגיש לה, שבהם פורטו הפרות של אמנת ICERD בידי ישראל.

את ישראל ייצגה בדיונים משלחת רמת דרג של 13 נציגים, בראשות השגריר למוסדות האו"ם, יצחק לבנון. למרות זאת, שאלות רבות שנשלחו לישראל מראש נותרו ללא מענה, כפי שציינה הוועדה בפתח הדו"ח.

להלן המסקנות העיקריות של הוועדה, שבה חברים 18 מומחים עצמאיים, ובהם מרצים למשפטים, עורכי דין ושופטים לשעבר:

1)       יש לכלול את הזכות לשוויון ואיסור על אפליה גזעית באופן מפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
2)       על ישראל להבטיח שהגדרתה כמדינה יהודית אינה יוצרת כל הבחנה, הדרה, הגבלה או העדפה על בסיס של גזע, צבע עור, מוצא או השתייכות לאומית או אתנית בכל הנוגע להנאה מזכויות אדם.
3)       על ישראל להבטיח "שוויון בזכות השיבה למולדת ובזכות לבעלות על רכוש".
4)       על ישראל להבטיח שההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית וקרן קיימת לישראל, ארגונים המנהלים קרקעות, עוסקים בשיכון ומעניקים שירותים לאוכלוסייה היהודית בלבד, יהיו "מחויבים על ידי עקרון האי-אפליה במימוש תפקידיהם".
5)       על ישראל לבטל את חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, ו"להבטיח שמגבלות המוטלות על איחוד משפחות דרושות במפורש, מוגבלות בהיקפן ואינן מיושמות על בסיס של לאומיות, תושבות או שייכות לקהילה מסוימת".
6)       מדיניותה של ישראל, שלפיה מוענקות הטבות מפליגות, בעיקר בתחום השיכון ובחינוך, ליוצאי צבא, אינה מתיישבת עם הוראות האמנה, בהתחשב בכך שמרבית הערבים אזרחי ישראל אינם משרתים בצבא.
7)       על ישראל לבחון את משמעותו והשפעתו של קריטריון "ההתאמה החברתית", שלפיו בודק מינהל מקרקעי ישראל מועמדים ליישובים קטנים. קריטריון זה עלול להביא, בפועל, להדרתם של ערבים מקרקעות בשליטת המדינה. הוועדה המליצה לישראל לנקוט את כל האמצעים כדי להבטיח שאדמות מדינה מוקצות ללא אפליה – ישירה או עקיפה – המבוססת על גזע, צבע, מוצא או השתייכות לאומית או אתנית.
8)       על ישראל לבחון עד כמה הגישה המפלה של מעסיקים כלפי ערבים, מקומות העבודה המעטים בקרבת יישובים והעדר מעונות יום ביישובים ערביים הם הסיבה לשיעורי האבטלה הגבוהים בציבור הערבי, ובעיקר בקרב הנשים הערביות.
9)       על ישראל לבחון חלופות סבירות לתוכניות ליישובם מחדש של הבדווים תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב בעיירות מתוכננות, בעיקר באמצעות הכרה בכפרים הלא מוכרים והכרה בזכותם של הבדווים להיות בעלי האדמות, השטחים והמשאבים השייכים להם באופן מסורתי, המיושבים על ידם או הנמצאים בשימושם באופן אחר, לפתח אותם ולשלוט בהם.
10)   על ישראל להתייחס לחשש כי המבחנים הפסיכומטריים המשמשים לבדיקת כישורים, יכולת ואישיות מפלים את הערבים אזרחי ישראל באופן עקיף בגישה להשכלה גבוהה.
11)   על ישראל להבטיח כי חוקים ותוכניות יוקדשו באופן שוויוני לקידום מוסדות תרבות ולהגנה על מקומות קדושים המשרתים הן את הציבור היהודי והן קהילות דתיות אחרות.
12)   על ישראל להגביר את מאמציה למנוע עבירות הנובעות ממניעים גזעניים וביטויי שנאה וכן להבטיח יישום הולם של סעיפים המתייחסים לעבירות אלה בחוק העונשין, באמצעות העמדה לדין של פוליטיקאים, פקידי ממשלה ודמויות ציבוריות אחרות המסיתים נגד הציבור הערבי.
13)   "מספר רב של תלונות שהגישו אזרחים ערבים נגד שוטרים ואנשי המערכת לאכיפת החוק לא נחקרו באופן הולם ויעיל והמחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) אינה עצמאית". הוועדה הביעה צער על כך שישראל לא התייחסה לסוגיה זו, אף על פי שהתבקשה לעשות כן, ולא מסרה מידע בנוגע להעמדתם לדין של שוטרים האחראים להרג מפגינים ערבים באוקטובר 2000.
14)   עמדתה של ישראל, שלפיה הוראות ICERD אינן חלות על השטחים הכבושים, "אינה תואמת את נוסח האמנה ואת רוחה ואינה תקפה לפי החוק הבינלאומי, כפי שאישר גם בית המשפט הבינלאומי לצדק". יתרה מזו, "ההתנחלויות הישראליות אינן חוקיות לפי החוק הבינלאומי".
15)   על ישראל להפסיק את בניית החומה בשטחים הכבושים, ובכלל זה במזרח ירושלים וסביבה, לפרק את המבנה ולשלם פיצוי על כל הנזקים. על ישראל גם "להתייחס למלוא המשמעות" של חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק משנת 2004.
16)   מגבלות חמורות על חופש התנועה בשטחים הכבושים מוטלות על חברי קבוצה לאומית או אתנית מסוימת, באמצעות החומה, מחסומים, כבישים אסורים לנסיעה ומערכת אישורים והיתרים. מגבלות אלה יצרו מצוקה ופגעו קשות ביכולתם של הפלסטינים ליהנות מזכויות אדם, ובעיקר מהזכות לחופש התנועה, הזכות לחיי משפחה, הזכות לעבודה, הזכות לחינוך והזכות לבריאות.
17)   בשטחים הכבושים חלים חוקים ונהלים שונים על פלסטינים ועל ישראלים. ביניהם ראויים לציון חלוקה לא שווה של מקורות מים,הגורמת נזק לפלסטינים, כמו גם הריסת בתים לא מידתית שמכוונת נגד האוכלוסייה הפלסטינית.הוראות חוק שונות בתחום הפלילי מובילות להחזקה ממושכת במעצר של פלסטינים ולעונשים חמורים יותר המוטלים עליהם, בהשוואה לאלה שנפסקים לישראלים שהורשעו בעבירות דומות.
18)   הוועדה הדגישה כי מסגד אל-אקצא הוא אתר דתי ותרבותי חשוב לתושבי השטחים וקראה לישראל להבטיח כי החפירות הנערכות בהר הבית לא יסכנו את המסגד בשום אופן ולא ימנעו את הגישה אליו.
19)   על ישראל להגביר את מאמציה להגן על הפלסטינים מפני מעשי אלימות של מתנחלים יהודים, בעיקר בחברון, ולהבטיח שאירועים כאלה ייחקרו באופן דחוף, שקוף ובלתי תלוי, שהאשמים יובאו לדין ושלקורבנות יוצעו ערוצים לקבלת פיצויים.
הוועדה המליצה גם, שישראל תעמיד לרשות הציבור את הדו"חות שהגישה לוועדה ואת המסקנות הסופיות של הוועדה, בעברית ובערבית.

על ישראל למסור לוועדה תשובות שלא נכללו בדו"ח שהגישה או במצגות שהציגה לפניה בתוך שנה, וכן מידע על צעדים ראשונים שננקטו ליישום המלצות הוועדה. ישראל צריכה להגיש את הדו"חות התקופתיים שלה ולהתייחס לכל הסוגיות שהועלו במסקנות הוועדה בפברואר 2010.

למידע נוסף, ראו הדו"ח המיוחד של עדאלה לוועדת האו"ם לביעור האפליה הגזעית: http://www.adalah.org/eng/cerd.php