עדאלה לבג"ץ: לדחות בקשת המדינה לעיכוב ביצוע פס"ד בעניין איזורי עדיפות לאומית

הודעה לעיתונות
30.4.2007

עדאלה לבג"ץ: לדחות בקשת המדינה לעיכוב ביצוע פס"ד בעניין איזורי עדיפות לאומית

בתגובה שהגיש לבג"ץ ביום 11 באפריל 2007 דרש מרכז עדאלה לדחות את בקשת פרקליטות המדינה להאריך את המועד שקבע בג"ץ, המחייב אותה לבטל את החלטת הממשלה בעניין סיווג יישובים לאזורי עדיפות לאומית בתחום החינוך (החלטה 2288). לפי פסק דין שנתן בג"ץ בהרכב של שבעה שופטים, היה על המדינה לבטל את ההחלטה ב-27 בפברואר 2007, כלומר לפני כחודשיים. פסק הדין, שניתן ב-27 בפברואר 2006 (בג"ץ 11163/93), קבע כי בחלוף 12 חודשים מאותו תאריך תבוטל החלטת הממשלה האמורה, מכיוון שהיא מפלה את האזרחים הערבים על רקע לאום.

כידוע, היישובים המסווגים ברשימת אזורי עדיפות לאומית בתחום החינוך מקבלים הטבות משמעותיות, הניתנות הן לסגל המורים והן לתלמידים. כיום נכללים ברשימה רק ארבעה יישובים ערביים קטנים, אף על פי שהמצב הכלכלי-החברתי ברוב הגדול של היישובים הערביים ירוד ביותר והם סובלים מפיגור בולט בתחום החינוך.

בבקשתה להארכת מועד ביצוע פסק הדין טענה הפרקליטות, כי המדינה נערכת לקראת יישום מלא של פסק הדין וכי האגפים הרלוונטיים במשרד המשפטים, משרד החינוך ומשרד ראש הממשלה פועלים לקידום העניין על היבטיו השונים. עם זאת, הוסיפה הפרקליטות, בשל המורכבות הכרוכה בגיבוש קריטריונים חלופיים ושוויוניים, ההיערכות טרם הושלמה במלואה ולמשרד החינוך נדרשת ארכה עד ל-1 בספטמבר 2007. המדינה טענה גם, כי תתקשה לבטל תקציבים באמצע שנת הלימודים, מכיוון שביצועם מתחיל כבר בראשיתה והפסקתו תגרום פגיעה חמורה בתלמידים ובסגל המורים.

עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל עדאלה, טען בתגובה כי מועד הגשת הבקשה מטעם הפרקליטות - כחודש בלבד לפני המועד שהוקצב לה - ונימוקיה, נגועים בהעדר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים. לדבריו, שנה שלמה עמדו לפני המדינה אופציות רבות, אשר יישום של כולן או חלקן יכול היה לקדם את ביצוע פסק הדין ולממש חלק מההטבות שניתנות ליישובים המסווגים באזורי עדיפות בתחום החינוך, אולם היא לא עשתה דבר בנדון. למשל, המדינה יכולה היתה להוסיף ולו חלק קטן ביותר מהיישובים הערביים לרשימה של אזורי עדיפות לאומית.

הוא ציין גם, שהמדינה פועלת לקדם הצעת חוק (הצעת חוק אזורי עדיפות לאומית, התשס"ז-2007), המהווה ניסיון לעגן בחקיקה ראשית את סיווג היישובים לאזורי עדיפות לאומית במסלול שיעקוף את ההלכה שנקבעה בפסק הדין. החוק שמקדמת המדינה מעניק לממשלה סמכות כללית לקבוע את רשימת היישובים לפי שיקול דעת רחב וללא קריטריונים ברורים ושוויוניים, בניגוד למה שנקבע בפסיקת בג"ץ הנ"ל.