בג"ץ נתן למשרד החינוך ארכה של שנה לביצוע פסק הדין המורה על ביטול החלוקה המפלה לאזורי עדיפות לאומית

הודעה לעיתונות
28.6.2007

בג"ץ נתן למשרד החינוך ארכה של שנה לביצוע פסק הדין המורה על ביטול החלוקה המפלה לאזורי עדיפות לאומית

ביום ראשון 17.6.2007 התקיים דיון בבג"ץ בבקשת המדינה להאריך את המועד שקבע בג"ץ, המחייב את אותה לבטל את החלטת הממשלה בעניין סיווג יישובים לאזורי עדיפות לאומית בתחום החינוך (החלטה 2288). לפי פסק דין שנתן בג"ץ ב-27 בפברואר 2006 בעתירה שהגישו וועדת המעקב העליונה לענייני הערביים בישראל וועדת המעקב העליונה לענייני החינוך הערבי ועדאלה (בג"ץ 11163/93), בהרכב של שבעה שופטים, היה על המדינה לבטל את ההחלטה ב-27 בפברואר 2007, מכיוון שהיא מפלה את האזרחים הערבים על רקע לאום.

כידוע, היישובים המסווגים ברשימת אזורי עדיפות לאומית בתחום החינוך מקבלים הטבות משמעותיות, הניתנות הן לסגל המורים והן לתלמידים. כיום נכללים ברשימה 550 יישובים, מתוכם רק ארבעה יישובים ערביים קטנים, אף על פי שהמצב הכלכלי-החברתי ברוב הגדול של היישובים הערביים ירוד ביותר והם סובלים מפיגור בולט בתחום החינוך.

משרד החינוך פרש בפני השופטים תוכנית לשינוי הקריטריונים למתן הטבות בחינוך שלא על פי מפת אזורי העדיפות הלאומית שבוטלה. על פי התוכנית מציע משרד החינוך מתווה הדרגתי של החלת קריטריונים חדשים שמבוססים על מספר קוים מנחים ובהם חלוקת ישובים על פי מצבם הסוציו- אקונומי. בין הנימוקים שציין מנכ"ל משרד החינוך שהביאו לעיכוב תוכנית השינויים עמד על אופייה של השנה בה נעשתה העבודה, שנה שהייתה מיוחדת עקב הצורך להנהיג תוכנית שיקום ביישובי הצפון ועוטף עזה. הפרקליטות ביקשה ארכה של ארבע שנים ליישום פסק הדין.

עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל עדאלה, שייצג את ועדת המעקב לעליונה של הציבור הערבי וועדת המעקב העליונה לענייני חינוך, טען בדיון כי מועד הגשת הבקשה מטעם הפרקליטות - כחודש בלבד לפני המועד שהוקצב לה - ונימוקיה, נגועים בהעדר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים. לדבריו, שנה שלמה עמדו לפני המדינה אופציות רבות, אשר יישום של כולן או חלקן יכול היה לקדם את ביצוע פסק הדין ולממש חלק מההטבות שניתנות ליישובים המסווגים באזורי עדיפות בתחום החינוך, אולם היא לא עשתה דבר בנדון. עו"ד ג'בארין הדגיש, כי משרד החינוך מנסה, בחוסר תום לב, ללחוץ על בג"ץ באמצעות הודעות הפיטורים שהוצאו למורים. הוא ציין, כי הבקשה להארכת מועד ביצוע פסק הדין פוגעת בעיקרון שלטון החוק מצד אחד, ומאפשרת המשך מדיניות האפליה היישובים הערבים.

בהחלטה ציינו השופטים, כי ביטול הפערים בחינוך והאפליה של האזרחים הערבים בתחום החינוך אינו יכול להיעשות באחת, ולא על חשבון ישובים אחרים במגזר היהודי שיש להם אינטרס הסתמכות מוגן בתוכניות העבודה הנוכחיות שלהן. "עם זאת", נכתב בהחלטה, "גם אם יש ליישם את התוכנית על פי מדרג מתוכנן מראש, לא נחה דעתנו שנעשה כל שניתן מצד הממשלה ליישםם את פסק הדין לשם צמצום הפערים תוך זמן סביר. יש לעשות מאמץ לגבש תוכנית שלא תפגע באופן בלתי מידתי בישובים שנהנו עד כה מההסדר ועם זאת תביא בחשבון את הצורך בהשוואת ההטבות בחינוך בתקופה הנראית לעין.

בג"ץ החליט, כי במועד הנוכחי יש לאפשר את יישום התוכנית של משרד של משרד החינוך לשנה הקרובה, ובכך ניתנת למשרד החינוך הדחייה המבוקשת על ידו לתקופת השנה הבאה. "בהתאם לכך", נכתב בהחלטה, "אף מתקבלת הודעת מנכ"ל משרד החינוך כי לא יהיה צורך לממש את הודעות הפיטורין שנשלחו למורים תוך שימוש בטענה כי פיטורים אלה מתחייבים מפסק הדין שניתן בבג"ץ 11163/03.

בג"ץ קבע, כי עד ליום 1.12.2007 תגיש המדינה הודעה מעדכנת על אודות תוכנית העבודה שלה, ובמהלך התקופה שעד שנת הלימודים יבואו אנשי משרד החינוך בדברים עם נציג העותרים ואף עם רשויות שלא עתרו שהתכנית לשנה הבאה אמורה להשפיע על תקציביהן ועבודתן, ויציגו להם את הפרטים שהם מבקשים ליישם בקיצוץ מצד אחד ובהטבות מצד אחר.

פסק הדין (27.2.2006)
ההחלטה האחרונה