33 הורים ערבים מחיפה עתרו לבג"ץ בדרישה להקים בית ספר ערבי ראשון לאומנות עבור ילדיהם
העמותה לקידום החינוך הערבי בחיפה ו-33 הורים לתלמידים בגיל החינוך היסודי הגישו ביום רביעי, 29 באוגוסט 2007, עתירה לבג"ץ נגד משרד החינוך ועיריית חיפה. באמצעות ארגון עדאלה דורשים העותרים לפתוח בית ספר יסודי ממלכתי ערבי ייחודי על-אזורי או ארצי לאמנות, שיהיה מיועד לתלמידים ערבים. עוד דרשו העותרים כי ייפתח בהקדם האפשרי בית ספר ערבי יסודי ממלכתי ייחודי על-אזורי לאמנות בחיפה, אשר ישרת הן את ילדי העותרים והן את הילדים הערבים תושבי חיפה ואזור הצפון. פתיחת בית ספר כזה תאפשר להמשיך את הרצף החינוכי הייחודי שהחל בגן הילדים "אלכרמה ב'" בחיפה, כשבוגרי הגן ילמדו בבית הספר היסודי "אלכרמה ב'" בחיפה. את העתירה הגישה עו"ד סאוסן זהר מעדאלה.
לפי הנתונים שהגיעו לידי העותרים, בישראל פועלים היום כ-25 בתי ספר עבריים ממלכתיים ייחודיים לאמנות: 17 מבתי הספר האלה מסווגים כבתי ספר אזוריים; שישה מהם מסווגים כעל-אזוריים או ארציים ושניים מסווגים כבתי ספר ממלכתיים דתיים על-אזוריים/ארציים. 25 בתי הספר הממלכתיים הייחודיים לאמנות נמצאים ביישובים אלה: ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, עכו, אשקלון, רחובות, חדרה, הנגב המערבי, מצפה רמון, פתח תקווה, גבעת אולגה, חולון, עטרת, יבנה, גבעתיים והרצליה.
בחיפה פועלים 57 בתי ספר יסודיים עבריים, המספקים מגוון של אפשרויות חינוכיות לתלמידים היהודים. בין בתי הספר האלו יש בתי ספר ייחודיים לאמנות, למדעים, לטכנולוגיה ולתקשורת. כן פועלים בעיר בתי ספר דמוקרטיים עבריים וקיימות מסגרות חינוכיות רבות בעלות תפיסות חינוכיות שונות, כמו בתי ספר בניהול עצמי ובתי ספר קהילתיים. לעומת זאת, במערכת החינוך הממלכתית הערבית בחיפה קיים רק בית ספר ייחודי אחד – בית ספר חיוואר לחינוך דמוקרטי – אשר הוקם רק לאחר התערבות בג"ץ. בית ספר זה אינו מיועד לאמנות ואינו מיוחד לתחום זה.
למרות הנתונים האלה, בישראל אין היום בית ספר ערבי ממלכתי ייחודי לאמנות. בשום יישוב ערבי לא הוקם בית ספר ממלכתי אזורי, על-אזורי או ארצי לאמנות. כמו כן, בשום עיר מעורבת בישראל אין בית ספר ערבי ייחודי לאמנות.
בשנת הלימודים האחרונה (2007-2006) הופעל בבית ספר "אלכרמה ב'" בחיפה גן ילדים שבו התקיימו הלימודים במתכונת ייחודית לאמנות. על פתיחת הגן הייחודי לאמנות הכריזה עיריית חיפה במרס 2006. הגן מיועד לתלמידים בגילאי חובה וטרום חובה. זהו גן הילדים הערבי הראשון שהוגדר על ידי עיריית חיפה גן על-אזורי. גן זה אמור לשרת את כלל התלמידים הערבים בחיפה והסביבה, גם אלה שגרים מחוץ לאזור הרישום. כמו כן, זהו גן הילדים הראשון שבו מתכונת הלימודים הינה ייחודית לאמנות. בפועל, הגן נפתח רק באוגוסט 2006. תחילה היו רשומים בגן 18 ילדים לשנת הלימודים 2007-2006 אך מספרם גדל מאוחר יותר ל-23. חלקם גרים באזור הרישום של הגן וחלקם מחוץ לאזור הרישום.
העמותה לקידום החינוך הערבי וארגון עדאלה פנו בחודשים האחרונים לעיריית חיפה, למשרד החינוך ולפרקליטות המדינה בדרישה להמשיך את הרצף החינוכי שהחל בגן הילדים גם בכיתות החינוך היסודי בבית הספר "אלכרמה ב'", אולם הבקשות נדחו בנימוקים שונים. יונה יהב, ראש העיר חיפה, טען בתשובתו, כי פתיחת בית ספר על-אזורי ממיין עלול "לפגוע במרקם העדין של הרבוד החברתי/כלכלי של אוכלוסיית התלמידים הערביים בעיר". פרקליטות המדינה דחתה את הבקשה "בשל תחזיות התלמידים בעיר".
יצוין כי לפי התוכנית, בית הספר אינו אמור להיות בית ספר ממיין, שכן הליך הקבלה של התלמידים מבוסס על מבחנים שבהם נבדקים כישוריו של כל תלמיד בנפרד. לכן לחשש שמביע ראש העיר אין על מה להתבסס. באשר לטיעון שלפיו אין צורך בפתיחת בית ספר נוסף לאור תחזית הילדים בעיר, עדאלה טען בעתירה כי בבית ספר אלכרמה למדו כ-850 תלמידים. זהו מספר התלמידים הגבוה ביותר שלמדו בבית ספר אחד בעיר, לעומת ממוצע עירוני של כ-400 תלמידים בכל בית ספר. מכאן, שהפיצול של בית הספר אלכרמה לשני בתי ספר התבקש בנסיבות העניין. מספרם הרב של התלמידים בבית ספר זה ותחזית גידול מספר התלמידים בשנים הבאות, דווקא מחייבים פתיחתו של בית ספר בעל סמל מוסד חדש.
עו"ד זהר טענה בעתירה, כי סירובן של הפרקליטות ועיריית חיפה להיענות לבקשה להקים את בית הספר פוגע בזכותו של הילד הערבי לנגישות שווה למערכת החינוך הממלכתית; פוגע בזכותם השווה של ההורים הערבים לבחירה בחינוך; והוא פוגע בזכות השוויון, שמחייבת את חלוקת הטובין, ובמקרה זה הקמת בתי ספר ייחודיים, ללא אפליה על רקע לאום. "כל תלמיד יהודי במדינת ישראל, דתי או לא דתי בגיל חינוך יסודי, על-יסודי או בתיכון, נהנה מהזכות לנגישות ליותר מאחד מבתי הספר הממלכתיים הייחודיים לאמנות במדינת ישראל. זכותו של כל הורה יהודי, דתי או לא דתי, לבחירת סוג החינוך לילדיו כוללת גם את זכותו לבחור במערכת החינוך הממלכתית הייחודית לאמנות. לא כך מצבו של התלמיד הערבי במדינת ישראל, ולא כך הוא מצבם של ההורים הערבים במדינת ישראל, וזאת מכיוון שאין ולו בית ספר ערבי אחד במדינת ישראל המוגדר כבית ספר ממלכתי ייחודי לאמנות", נטען בעתירה.
מחקרים רבים שבדקו את השימוש באמנות כמקדם הישגים לימודיים של התלמידים, לרבות בגיל הרך, הראו כי מלבד התרומה של לימודים בתחום זה לשיפור הכישורים האמנותיים של תלמידים, קיימת חשיבות גדולה לשימוש באמנות לשיפור ההישגים הלימודיים; לגיבוש עמדות התלמיד בקרב הקהילה; לשיפור יחסיו החברתיים של התלמיד עם הקהילה הסובבת אותו; לשיפור כישורי החשיבה הביקורתית; לקידום מיומנויות הכתיבה, ההבנה וההבעה של התלמיד. מכאן, שמלבד חשיבותם של לימודי האמנות לטיפוח כישורי האמנות בקרב התלמידים, יש לשימוש באמנות חשיבות מרבית ככלי להתפתחותו האנושית של התלמיד.