עדאלה: החלת ההסכם הקיבוצי להנהגת פנסיה חובה רק על מועסקים מגיל 20 (נשים) או 21 (גברים) מפלה על רקע גיל ומדירה ערבים, חרדים ובעלי מוגבלויות

הודעה לעיתונות
10.03.2008

עדאלה: החלת ההסכם הקיבוצי להנהגת פנסיה חובה רק על מועסקים מגיל 20 (נשים) או 21 (גברים) מפלה על רקע גיל ומדירה ערבים, חרדים ובעלי מוגבלויות

מרכז עדאלה פנה ב-2 במרס 2008 לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה, אלי ישי, מנכ"ל לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שלמה נוימן, ויו"ר הסתדרות העובדים הכללית החדשה, עופר עיני, בדרישה להרחיב את תחולת ההסכם הקיבוצי המחייב הנהגת ביטוח פנסיוני חובה לכלל המועסקים, נשים וגברים כאחד, שמלאו להם 18 שנה. במכתב שניסחה עו"ד סאוסן זהר דרש מרכז עדאלה כי ההסכם לא יחול רק על נשים מועסקות שמלאו להן 20 שנה ועל גברים מועסקים שגילם 21 ומעלה.

ההסכם להנהגת ביטוח פנסיוני חובה נחתם ב-19 בנובמבר 2007 ונכנס לתוקף ב-1 בינואר 2008. ההסכם, או בשמו המלא "הסכם קיבוצי כללי (מסגרת) לביטוח פנסיוני מקיף במשק", מחייב כל מעסיק לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני. לפי ההסכם, על המעסיק להפריש לצורכי ביטוח פנסיוני משכר העובד ו/או השכר הממוצע במשק, לפי הנמוך מביניהם. בשנה הראשונה שיעור ההפרשות משכר העובד לביטוח הפנסיוני יהיה 2.5%. שיעור ההפרשה יגדל בחמש השנים הבאות עד שיגיע ל-15% משכר העובד. אבל על פי הוראות ההסכם הקיבוצי, חובת הביטוח הפנסיוני לא תחול על נשים שטרם מלאו להן 20 ועל גברים שעדיין לא הגיעו לגיל 21.

במכתב נטען, כי הנהגת חובת ביטוח פנסיוני במשק היא צעד חיוני כדי לאפשר לעובד/ת להמשיך ליהנות מרמת החיים שאליה התרגל/ה לפני הפרישה לפנסיה. חשיבות חובת הביטוח הפנסיוני מתעצמת בהתחשב בכך שמרבית העובדים המוחלשים במשק אינם מבוטחים בביטוח פנסיוני ורמת החיים של חלק גדול מהפורשים לפנסיה יורדת באופן דרסטי לאחר הפרישה. אבל החלת חובת הביטוח הפנסיוני באופן סלקטיבי אך ורק על מי שמלאו להם 20 (נשים) ו-21 (גברים) מפלה כל עובד מתחת לגילאים אלו, אף אם החל לעבוד בגיל 18. התוצאה היא שכל עובד המשתלב בשוק העבודה החל מגיל 18 לא ייהנה מחובת הביטוח הפנסיוני המוטלת על המעסיקים לפי ההסכם הקיבוצי. על כן עובדים שגילם 18 עד 20 או 21 מנועים מלקבל אותם תנאי עבודה שזכאים לקבל עמיתיהם, אך ורק בגלל גילם. אפליה זו מנוגדת להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, האוסר להפלות על רקע גיל בתנאי העבודה הניתנים לעובדים.

ההבחנה בין גילאי העובדים אינה רלוונטית לצורך הזכות הסוציאלית. ביטוח פנסיוני אמור לחול על כל מי שמשתלב בשוק העבודה, החל ממועד תחילת עבודתו וללא קשר לגילו. הדברים נכונים גם בנוגע לתשלום ו/או הפרשות לתנאים סוציאליים אחרים, כמו דמי הבראה וחופשה שנתית.

בנוסף, ההסכם הקיבוצי מבחין בין גילאי העובדים לפי מין, שכן חובת הביטוח הפנסיוני תחול על נשים החל מגיל 20 ועל גברים החל מגיל 21, בעוד שבני שני המינים עשויים להשתלב בשוק העבודה החל מאותו גיל – 18 שנה.

במכתב נטען עוד, כי מאי תחולת ההסכם הקיבוצי יושפעו עובדים ועובדות המסוגלים להיכנס לשוק העבודה החל מגיל 18 בלבד. לקבוצה זו משתייכות בעיקר האוכלוסייה הערבית, האוכלוסייה החרדית ואוכלוסיית בעלי המוגבלויות. רוב האנשים באוכלוסיות אלה אינם משרתים בצבא בין גיל 18 לגיל 20 או 21, ועל כן הם עשויים להשתלב בשוק העבודה החל מגיל 18. לעומת זאת, רוב המועסקים שלא יושפעו לרעה מתחולתו הסלקטיבית של ההסדר משתייכים לאוכלוסייה היהודית, המשרתת בצבא בין גיל 18 לגיל הקובע.