בעקבות עתירת עדאלה והעמותה לקידום החינוך הערבי בחיפה: משרד החינוך ועיריית חיפה מחליטים להקים מרחב חינוך לתלמידים הערביים בחיפה עד ספטמבר 2010 העותרים דורשים כי בית הספר הייחודי לאומנות ייפתח ב – 1.9.2008

13/07/2008

הודעה לעיתונות
13.7.2008

בעקבות עתירה שהגישו ארגון עדאלה והעמותה לקידום החינוך הערבי – חיפה באוגוסט 2007, לפתיחת בית ספר ערבי ייחודי על-אזורי או ארצי לאמנות בחיפה, החליטו משרד החינוך ועיריית חיפה להקים מרחב חינוך לערבים בחיפה, אשר במסגרתו יופעלו בתי הספר הקיימים עם אוריינטציות ייחודיות. על פי הודעת משרד החינוך לבג"ץ, תהליך הקמת המרחב יושלם עד 2010 .
בתגובה הודיעו העותרים לבג"ץ, באמצעות עו"ד סאוסן זהר מעדאלה, ב- 7 ליולי 2008 , כי הם מסכימים להקמת מרחב חינוך אשר יכלול בתי ספר ייחודיים כאשר כל בית ספר במרחב החינוך ייהנה מייחודיות משלו. במקביל דרשו העותרים שבית הספר הייחודי לאומנות בחיפה ייפתח ב – 1.9.2008 , מכיוון שפתיחת בית הספר תאפשר להמשיך את הרצף החינוכי הייחודי שהחל בגן הילדים "אלכרמה ב'" בחיפה, כשבוגרי הגן ילמדו בבית הספר היסודי "אלכרמה ב'" בחיפה, וזאת כפי שנדרש בעתירה.

העותרים ביקשו מבג"ץ לדון בתגובתם על העתירה. בית המשפט נענה לבקשה והדיון יתקיים ב-4 לאוגוסט 2008.

יצוין, שהעמותה לקידום החינוך הערבי – חיפה העלתה רעיון הקמת מרחב חינוך ערבי לפני למעלה מ- 5 שנים, וזאת במסגרת דו"ח "ההתחדשות" שהוגש לעיריית חיפה בזמנו.
עו"ד זהר הדגישה, כי הסכמת העותרים להקמת מרחב חינוך מותנית בעמידה בלוח הזמנים שפורט בהודעת משרד החינוך מצד אחד, ועמידה בהתחייבויות לשתף פעולה עם הקהילה ונציגי הורים מצד שני, וכי העותרים ישמרו על זכותם לפנות לערכאות במידה והתוכנית לא תתממש כמוצע על ידם.
עוד הדגישו העותרים, כי הקמת בית הספר מתבקשת באופן מיידי, וזאת לאור העובדה שמבנה בית הספר כבר קיים; יותר מ- 100 הורים רשמו את ילדיהם לבית הספר המבוקש; קיימת תוכנית לימוד מוכנה ומגובשת שהועברה זה מכבר לוועדה לבתי ספר ייחודיים על אזוריים ומרחבי חינוך שבמשרד החינוך (ועדת וינשטיין) אשר לא העבירה כל הסתייגות על התוכנית; צוות המורים מוכן וערוך ללמד בבית הספר וחשוב מכל הוא כי אישור פתיחת בית הספר המבוקש ישמור על הרצף החינוכי לתלמידים אשר למדו בשנת הלימודים הנוכחית ( 2007-2008 ) ואמורים לעלות לחינוך יסודי בשנת הלימודים הבאה ( 2008-2009 ). ועל כן, אי הקמת בית הספר המבוקש באופן מיידי, יפגע בזכות לחינוך של התלמידים אשר למדו בשנה האחרונה בגני הילדים הייחודים לאומנות ב"אלכרמה ב'" והמצויים עתה בגיל חינוך יסודי וכן יפגע בזכות ההורים לבחור את החינוך לילדיהם המשקף את השקפותיהם והולם את כישורי ילדיהם.
בנוסף התנגדו העותרים להצעת משרד החינוך, לפיה בתי הספר שייכללו במרחב החינוך יהיו עם אוריינטציה ייחודית, ודרשו העותרים כי בתי ספר אלה יוגדרו כבתי ספר ייחודיים לכל דבר ועניין.
על מנת לא לפגוע בזכות הלגיטימית של הילדים ללמוד בבית ספר ייחודי לאומנות בהמשך ללימודיהם הקודמים, ביקשה עו"ד זהר מבית המשפט לקבוע דיון דחוף בעתירה במהלך חודש יולי הנוכחי, ובכל מקרה לפני מועד פתיחת שנת הלימודים הקרובה ( 2008-2009 ).

רקע:
הגשת העתירה ונתונים על בתי ספר יסודיים על אזוריים יחודיים

באוגוסט 2007 הגישו העמותה לקידום החינוך הערבי בחיפה, 33 הורים לתלמידים בגיל החינוך היסודי עתירה לבג"ץ נגד משרד החינוך ועיריית חיפה. העותרים, באמצעות ארגון עדאלה, דרשו לפתוח בית ספר יסודי ממלכתי ערבי ייחודי על-אזורי או ארצי לאמנות, שיהיה מיועד לתלמידים ערבים. עוד דרשו העותרים כי ייפתח בהקדם האפשרי בית ספר ערבי יסודי ממלכתי ייחודי על-אזורי לאמנות בחיפה, אשר ישרת הן את ילדי העותרים והן את הילדים הערבים תושבי חיפה ואזור הצפון. פתיחת בית ספר כזה תאפשר להמשיך את הרצף החינוכי הייחודי שהחל בגן הילדים "אלכרמה ב'" בחיפה, כשבוגרי הגן ילמדו בבית הספר היסודי "אלכרמה ב'" בחיפה. את העתירה הגישה עו"ד סאוסן זהר מעדאלה.

לפי הנתונים שהגיעו לידי העותרים, בישראל פועלים היום כ- 25 בתי ספר עבריים ממלכתיים ייחודיים לאמנות: 17 מבתי הספר האלה מסווגים כבתי ספר אזוריים; שישה מהם מסווגים כעל-אזוריים או ארציים ושניים מסווגים כבתי ספר ממלכתיים דתיים על-אזוריים/ארציים.

25 בתי הספר הממלכתיים הייחודיים לאמנות נמצאים ביישובים אלה: ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, עכו, אשקלון, רחובות, חדרה, הנגב המערבי, מצפה רמון, פתח תקווה, גבעת אולגה, חולון, עטרת, יבנה, גבעתיים והרצליה.

בחיפה פועלים 57 בתי ספר יסודיים עבריים, המספקים מגוון של אפשרויות חינוכיות לתלמידים היהודים. בין בתי הספר האלו יש בתי ספר ייחודיים לאמנות, למדעים, לטכנולוגיה ולתקשורת. כן פועלים בעיר בתי ספר דמוקרטיים עבריים וקיימות מסגרות חינוכיות רבות בעלות תפיסות חינוכיות שונות, כמו בתי ספר בניהול עצמי ובתי ספר קהילתיים. לעומת זאת, במערכת החינוך הממלכתית הערבית בחיפה קיים רק בית ספר ייחודי אחד – בית ספר חיוואר לחינוך דמוקרטי – אשר הוקם רק לאחר התערבות בג"ץ. בית ספר זה אינו מיועד לאמנות ואינו מיוחד לתחום זה.

למרות הנתונים האלה, בישראל אין היום בית ספר ערבי ממלכתי ייחודי לאמנות. בשום יישוב ערבי לא הוקם בית ספר ממלכתי אזורי, על-אזורי או ארצי לאמנות. כמו כן, בשום עיר מעורבת בישראל אין בית ספר ערבי ייחודי לאמנות.

בשנת הלימודים ( 2007-2006 ) הופעל בבית ספר "אלכרמה ב'" בחיפה גן ילדים שבו התקיימו הלימודים במתכונת ייחודית לאמנות. על פתיחת הגן הייחודי לאמנות הכריזה עיריית חיפה במרס 2006 . הגן מיועד לתלמידים בגילאי חובה וטרום חובה. זהו גן הילדים הערבי הראשון שהוגדר על ידי עיריית חיפה גן על-אזורי. גן זה אמור לשרת את כלל התלמידים הערבים בחיפה והסביבה, גם אלה שגרים מחוץ לאזור הרישום. כמו כן, זהו גן הילדים הראשון שבו מתכונת הלימודים הינה ייחודית לאמנות. בפועל, הגן נפתח רק באוגוסט 2006 . תחילה היו רשומים בגן 18 ילדים לשנת הלימודים 2007-2006 אך מספרם גדל מאוחר יותר ל- 23 . חלקם גרים באזור הרישום של הגן וחלקם מחוץ לאזור הרישום.

העמותה לקידום החינוך הערבי וארגון עדאלה פנו במהלך שנת 2007 לעיריית חיפה, למשרד החינוך ולפרקליטות המדינה בדרישה להמשיך את הרצף החינוכי שהחל בגן הילדים גם בכיתות החינוך היסודי בבית הספר "אלכרמה ב'", אולם הבקשות נדחו בנימוקים שונים.

עו"ד זהר טענה בעתירה, כי סירובן של הפרקליטות ועיריית חיפה להיענות לבקשה להקים את בית הספר פוגע בזכותו של הילד הערבי לנגישות שווה למערכת החינוך הממלכתית; פוגע בזכותם השווה של ההורים הערבים לבחירה בחינוך; והוא פוגע בזכות השוויון, שמחייבת את חלוקת הטובין, ובמקרה זה הקמת בתי ספר ייחודיים, ללא אפליה על רקע לאום. "כל תלמיד יהודי במדינת ישראל, דתי או לא דתי בגיל חינוך יסודי, על-יסודי או בתיכון, נהנה מהזכות לנגישות ליותר מאחד מבתי הספר הממלכתיים הייחודיים לאמנות במדינת ישראל. זכותו של כל הורה יהודי, דתי או לא דתי, לבחירת סוג החינוך לילדיו כוללת גם את זכותו לבחור במערכת החינוך הממלכתית הייחודית לאמנות. לא כך מצבו של התלמיד הערבי במדינת ישראל, ולא כך הוא מצבם של ההורים הערבים במדינת ישראל, וזאת מכיוון שאין ולו בית ספר ערבי אחד במדינת ישראל המוגדר כבית ספר ממלכתי ייחודי לאמנות", נטען בעתירה.

מסמכים משפטיים:

העתירה

תגובת עדאלה

תגובת המדינה