בג"ץ סירב להקפיא מכרז למכירת חלקת קרקע שהופקעה בשנת 1958, מבלי לקיים דיון בעתירה

הודעה לעיתונות
16.7.2008

בג"ץ סירב להקפיא מכרז למכירת חלקת קרקע שהופקעה בשנת 1958, מבלי לקיים דיון בעתירה

בג"ץ החליט, ביום רביעי 16 ביולי 2008, שלא להוציא צו ביניים בעתירה שהגיש ארגון עדאלה בדרישה להורות לחברת מבטחים ולשר האוצר להקפיא את הליכי המכרז למכירת חלקת קרקע שהופקעה בשנת 1958 והועברה לחברת מבטחים על ידי המדינה. בעקבות ההחלטה, ביקש עדאלה מבג"ץ לשקול מחדש את החלטתו, אך גם בקשה זו סורבה.

הקרקע נשוא העתירה מוכרזת למכירה על ידי חברת מבטחים בע"מ. החלטת בג"ץ מכשירה, למעשה, את מכירת הקרקע, עוד לפני קיום דיון בעתירה, ושמיעת טענות העותרים.

מוקדם יותר, ב- 1 ביולי 2008, סמוך להגשת העתירה הורה בג"ץ לחברת מבטחים לא להחליט סופית בהליכי המכרז למכירת חלקת הקרקע, אך, כאמור, החלטה זו התבטלה בעקבות ההחלטה האחרונה של בג"ץ. העתירה הוגשה בשם שלושה אזרחים, הדורשים להחזיר להם את הבעלות בחלקת אדמה ששטחה כעשרה דונם, אשר הופקעה ב-1958 ולא שימשה למטרות  ההפקעה.

עוד דרש עדאלה בעתירה להצהיר כי ההפקעה של חלקת האדמה איננה תקפה היום. את העתירה הגישה עו"ד סוהאד בשארה מעדאלה, בשמם של סעד חמדאן, אחמד חאג' יחיא ומוחמד חאג' יחיא.

חברת מבטחים הקימה והפעילה בית הארחה לעובדים לאחר שקיבלה את הקרקע המופקעת משר האוצר. החברה קיבלה לידיה שטח של כ-130 דונם ובנתה בחלק מהם את בית ההארחה. פעילותו של בית ההארחה נפסקה בשנת 2000.

לאחרונה החליטה מבטחים למכור את המקרקעין המופקעים, ופירסמה הודעה לציבור להגשת הצעות רכישה. על פי ההודעה, את ההצעות לרכישה יש להגיש עד ל-1 ביולי 2008, בשעה 14:00.

עו"ד בשארה טענה בעתירה, כי התנהלות העניינים בקרקע המופקעת, מאז ההפקעה בשנת 1958, מעלה סוגיות חשובות באשר למשמעות ההפקעה בחלוף יותר מחמישים שנה ללא ניצול חלק מהקרקעות המופקעות למטרות ההפקעה. "חברת מבטחים פעלה כשלוח של המדינה לצורך מימוש מטרת ההפקעה, והיא איננה זכאית לנצל את הליכי ההפקעה ולמכור את הנכסים המופקעים בשוק החופשי וליטול לעצמה רווחים נאותים בגין כך", הדגישה עו"ד בשארה.

עוד טען עדאלה בעתירה, כי חלוף הזמן הארוך ללא שימוש בחלקת הקרקע נשוא העתירה למטרת ההפקעה והכוונות למכור את הקרקע מעידים על העדר הצורך בהפקעה מלכתחילה ו/או על כך שמטרת ההפקעה הוזנחה ו/או כי מטרת ההפקעה חדלה מלהתקיים. "אף אם נצא מנקודת הנחה, כי ההפקעה משנת 1958 היתה תקפה, הפקעה זו איננה תקפה היום לאור העובדה שמטרת ההפקעה חדלה מלהתקיים ולאור העובדה שלא נעשה כל שימוש למטרת ההפקעה ברוב רובה של החלקה (הפעלת בית הארחה לעובדים) במשך יותר מחמישים שנה, שכן חברת מבטחים לא השתמשה כלל בחלקת הקרקע נשוא העתירה", נטען בעתירה.

עו"ד בשארה הדגישה, כי הפקעת החלקה נשוא העתירה בטלה; היא לא היתה נחוצה למטרת הקמת בית הארחה לעובדים ומטרת ההפקעה הוזנחה משך יותר מחמישים שנה.

מסמכים משפטיים:

העתירה

החלטת בג"ץ מ- 1 ביולי 2008

החלטת בג"ץ מ- 16 ביולי 2008

החלטת בג"ץ מ- 22 ביולי 2008