עדאלה עתר לבית המשפט המחוזי בשמו של אסיר בדרישה לאפשר לו להתייחד עם בת זוגו על מנת להביא ילד לעולם

הודעה לעיתונות
27.7.2008

עדאלה עתר לבית המשפט המחוזי בשמו של אסיר בדרישה לאפשר לו להתייחד עם בת זוגו על מנת להביא ילד לעולם

ארגון עדאלה עתר היום, ראשון 27 ביולי 2008, לבית המשפט המחוזי בנצרת בשמו של האסיר וליד דקה בדרישה לאפשר לו להתייחד עם בת זוגתו על מנת להביא ילד לעולם. עו"ד עביר בכר מעדאלה הגישה את העתירה.

מר וליד דקה, יליד 1961, תושב העיר באקה אלגרבייה , הנו אסיר המסווג כביטחוני, שפוט למאסר עולם ונמצא בבית הכלא מאז שנת 1986. מאז שהתחתן, בשנת 1999, עם בחירת לבו, פעילת זכויות אדם שפעלה למען קידום זכויות האדם של האסירים, לא זכה מר דקה להתייחד עם זוגתו כלל, בנימוק כי סיווגו הביטחוני מונע ממנו לממש זכות זו.

מזה חמש שנים נאבק מר דקה למען זכותו להביא ילד לעולם. במכתב של האסיר לעו"ד בכר, מחודש מאי האחרון, הדגיש מר דקה, כי הזמן איננו פועל לטובתו; סיכויי שחרורו אינם נראים לעין לעת הזו, והוא ורעייתו הולכים ומתבגרים. "נקרא לו (לה) "מילאד" (לידה); הוא לידת החיים, או אולי לידתנו מחדש אל החיים... או אולי הגשמת חלום שקינן בתוכנו, סנאא ואני, ודשנו בו רבות. עד כדי כך שנקטתי צעד שיש בו מן ההזיה ומן השיגעון. בשלב כשלהו בתקופת המעצר שלי, התחלתי לכתוב לו מכתבים שדרכם רציתי לתעד עבורו את זיכרון האהבה, את אהבתי ואת געגועיי הבוערים אליו.", כתב מר דקה במכתבו.

סיווגו של האסיר כביטחוני נקבע על ידי שירות בתי הסוהר עם כניסתו לבית הכלא ומלווה אותו עד יום שחרורו, אם בכלל. עו"ד בכר הדגישה, כי מדובר, בהגדרה אדמיניסטרטיבית, סטטית, ובהתייחסות אליה כמצפן בלעדי לקביעת זכויותיו ורמת מסוכנתו של האסיר ללא בדיקה אינדיווידואלית משמעה העלמת עין מהאדם וצלם הפרט שבאסיר דבר שאינו יכול להתפרש אלא כדה-הומניזציה של אותו אסיר.

עוד צויין בעתירה, כי ככל שהזמן עובר פוחתים הסיכויים, שזוגתו של האסיר תוכל להרות באופן טבעי. רעייתו הנה בסוף שנות השלושים (38) ורק לאחרונה מלאו למר דקה 46 שנים. "אי מתן הזדמנות להתייחד עם זוגתו משמעה שלילת זכותו להביא ילדים לנצח", טענה עו"ד בכר.

יצויין, כי האסירים היהודים המסווגים כביטחוניים זוכים למימוש זכויות לרבות התייחדות, על אף הסיווג הביטחוני בבית הכלא. כך לגבי האסיר יגאל עמיר שהורשע ברצח ראש ממשלה על רקע אידיאולוגי ובינתיים זכה לראות את בנו הבכור וכך למשל לגבי עמי פופר שהורשע בשנת 1990 בגין רצח 7 פועלים פלסטינים ופצע 11 פועלים. בשנת 1993 פופר התחתן בבית הכלא ובשנת -1995 נולד בנו הבכור. מאז נולדו לו עוד שני בנים. "האפליה בעניין ההתייחדות מצטרפת לשורה ארוכה של הבחנות בין אסירים ערבים ויהודים, אזרחי המדינה, אשר נותנות עדיפות לאסירים היהודים חרף הזהות באופי העבירות, ביצוען והרקע למעשים", נטען בעתירה.

עוד טענה עו"ד בכר בעתירה, כי שלילת זכותו של האסיר להתייחד עם זוגתו למטרת פריון מהווה פגיעה חמורה בזכויותיו לחיי משפחה, לכבוד, לפרטיות ולענישה סבירה, אנושית ולא אכזרית. "כל עיכוב במיצוי זכות זו בהקדם עלול לגרום לבני הזוג נזק עתידי בלתי הפיך".

חשוב לציין, כי זוהי הפעם הראשונה שבה אסיר ערבי המסווג כביטחוני מעלה דרישה שכזו.
מסמכים משפטיים:

העתירה