המדינה לבג"ץ: גם בעוד שנה לא ניישם את פסק הדין בנוגע לאזורי עדיפות לאומית

הודעה לעיתונות
29.7.2008

כעשר שנים אחרי הגשת העתירה, שנתיים וחצי אחרי מתן פסק הדין ושנה וחצי אחרי המועד שנקצב ליישום פסק הדין:

המדינה לבג"ץ: גם בעוד שנה לא ניישם את פסק הדין בנוגע לאזורי עדיפות לאומית

ב- 29 ביולי 2008 הודיעה המדינה לבג"ץ כי אין באפשרותה לקצר את תהליך יישום פסק הדין, בנוגע לאזורי העדיפות הלאומיים, כך שתסתיים בשנת הלימודים הבאה (בעוד שנה), וזאת מטעמים תקציביים.

בג"ץ הורה למדינה להודיע עד סוף יולי על כוונתה ליישם את פסק הדין. בהחלטה, שניתנה ב-29 ביוני 2008, נקבע כי על המדינה ליישם את ההחלטה בתוך שנה מתאריך זה, בתנאי שארכה זו תהיה הארכה האחרונה שתינתן למדינה לצורך יישום פסק הדין. בדיון אמרו השופטים (נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש והשופטים אילה פרוקצ'יה ואליעזר ריבלין), כי לא נחה דעתם מכך שפסק הדין בעתירה זו לא יושם עד היום, אף על פי שבפסק הדין נקבע כי הוא ייושם בתוך שנה מנתינתו. השופטים גם הביעו הסתייגות מהיישום ההדרגתי של פסק הדין, שנמשך יותר משנתיים.

הדיון נערך בעקבות בקשה לקיום לאלתר של פסק הדין מפברואר 2006, שארגון עדאלה הגיש בשם ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים וועדת המעקב העליונה לענייני החינוך הערבי. פסק הדין חייב את המדינה לבטל את החלטת הממשלה שסיווגה יישובים לאזורי עדיפות לאומית א' והעניקה להם הטבות בתחום החינוך, בתוך 12 חודשים מיום מתן פסק הדין. בית המשפט גם התבקש לדחות את בקשת המדינה להאריך את תקופת ביצוע פסק הדין לחמש שנים ולחייב אותה בהוצאות משפט.

היישובים המסווגים ברשימת אזורי עדיפות לאומית בתחום החינוך מקבלים הטבות משמעותיות, הניתנות הן לסגל המורים והן לתלמידים. בהחלטת הממשלה נכללו 535 יישובים. ביניהם היו רק ארבעה יישובים ערביים קטנים, אף על פי שהמצב הכלכלי-החברתי ברוב הגדול של היישובים הערביים ירוד ביותר והם סובלים מפיגור בולט בתחום החינוך .

ב-28 בפברואר 2007, לאחר תום התקופה שנקבעה בפסק הדין לביטול החלטת הממשלה, הגישה המדינה בקשה להארכת מועד יישום פסק הדין לשישה חודשים, עד ל-1 בספטמבר 2007. ב-17 ביוני 2007 התקיים דיון בבג"ץ בבקשת המדינה. סמוך לאותו דיון הודיעה המדינה כי בכוונתה לעכב את ביצוע פסק הדין וליישם אותו בהדרגה בתקופה של חמש שנים נוספות. ההודעה עוררה תהיות רבות בנוגע לכוונת המדינה ליישם את פסק הדין. בית המשפט דחה את בקשת המדינה ואישר את הארכת יישום פסק הדין בשנה אחת בלבד, לאחר שהביע את הסתייגותו מהתנהלות המדינה הגורמת לעיכוב ביישום פסק הדין.

כיום, כעשר שנים אחרי הגשת העתירה לבית המשפט, שנתיים וחצי אחרי מתן פסק הדין ושנה וחצי אחרי המועד שנקצב ליישום פסק הדין, ובתום הארכה שאישר בית המשפט ב-17 ביוני 2007, פסק הדין טרם בוצע. עד היום אין רשימה חדשה של יישובים המסווגים כאזורי עדיפות לאומית. ברשימה זו ייכללו יישובים ערביים ויהודיים הזכאים למכלול ההטבות בתחום החינוך, מכיוון שסווגו כאזורי עדיפות לאומית א' בהתאם להחלטת הממשלה. כמו כן, עד היום אין אפשרות לגלות את התוכנית הכוללת הנוגעת לכל אחד ואחד מרכיבי ההטבות בתחום החינוך שניתנו במסגרת החלטת הממשלה.

עו"ד חסן ג'בארין ועו"ד סאוסן זהר מעדאלה טענו בבקשה, כי המדינה לא גילתה כל כוונה ליישם את פסק הדין במלואו וכי "אי קיום פסק הדין גורם להמשכיות הפגיעה בזכויות החוקתיות לשוויון ולחינוך ופוגע בעקרון שלטון החוק והפרדת הרשויות. תכלית זו למעשה מבקשת למנוע את מימוש עקרון השוויון לתקופה ארוכה מצד אחד, ולאשר המשכו של מצב בלתי חוקתי והמנוגד לדין לתקופה בלתי נסבלת", לאחר שבית המשפט קבע בפסק הדין כי החלטת הממשלה "נגועה בהפליה אסורה ופוגעת שלא כדין בזכות לשוויון. זכות יסוד שזכתה לעיגון חוקתי".

מסמכים משפטיים :

החלטת בג"ץ

החלטת בג"ץ