הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים דחתה את הדיון בהתנגדויות שהגישו משפחות וארגונים פלסטיניים לתוכנית כביש טבעת מזרחית בירושלים

החוקרת הממונה מטעם הועדה המחוזית לתכנון ובנייה דחתה בישיבה שהתקיימה ביום שיני 27.04.09 את הדיון בהתנגדות שהגיש ארגון עדאלה, בשיתוף עם הקואליציה האזרחית להגנה על זכויות הפלסטינים בירושלים, בשמם של משפחות פלסטיניות וארגוני זכויות אדם וארגונים קהילתיים, ראשי מועצות מקומיות של אבו דיס, עיזרייה, סואחרה , בנוסף להתנגדויות שהגישו תושבים מהשכונות הערביות בירושלים כנגד תוכנית מתאר מקומית מס' 4585/ו (כביש טבעת המזרחית –קטע מרכזי).

הדחייה באה בדרישה מעורכי הדין שייצגו את המתנגדים והם, עו"ד סוהאד בשארה מעדאלה אשר ייצגה את עשרות תושבים פלסטיניים ומספר ארגונים, ועורכי הדין סאמי ארשיד ואשרף עדווי שייצגו מתנגדים אחרים. המתנגדים דרשו לדחות את הישיבה בגלל העדרו של נציג הועדה המקומית לתכנון ובנייה השייכת לעיריית ירושלים ואי הגשת העמדה של ועדה זו לוועדה המחוזית. בישיבה נכחו עשרות מנפגעי התוכנית ונציגים של הקואליציה האזרחית להגנה על זכויות הפלסטיניים בירושלים ונציגים מארגוני זכויות אדם.

בהתנגדות שהגיש עדאלה במרץ 2008 נטען כי תוכנית מס' 4585 ו' – כביש הטבעת המזרחי קטע מרכזי- הינה חלק מפרוייקט רחב המקיף את העיר ירושלים על שני חלקיה, המזרחי והמערבי. הכביש מתוכנן על שטחי קרקע נרחבים (שטח התוכנית כ- 1200 דונם) אשר רובם יופקעו מבעליהם, תושבים פלסטינים באזור, ועובר לאורך השכונות הפלסטיניות, מצפון לדרום, מערבית לתוואי: סלעה, ג'עאביס, בשיר , שקיראת, קונבאר, חי אל-מדארס, אום ליסון וצור באהר. כאשר היישובים והשכונות הפלסטינים הנמצאים מזרחית לתוואי הם: אבו דיס, סורחי, סוואחרי שרקייה, שיח' סעד .

המתנגדים הוסיפו וטענו, כי מניתוח תוואי כביש הטבעת המזרחי יוצא, כי הלכה למעשה , הוא ישמש ככביש לשימוש הישראלים בלבד, ויקשה מאוד על שימוש האוכלוסייה הפלסטינית באזור. במילים אחרות, הכביש מתוכנן ככביש המדיר על רקע לאום או ככביש אפרטהייד , שמטרתו חיזוק ופיתוח ההתנחלויות באזור ירושלים המזרחית והגדה המערבית וחיבורם הישיר והקל לירושלים. במקביל, הכביש מכוון להחליש את השכונות הערביות במזרח ירושלים ; ניתוקן של אותן שכונות והגבלת התפתחותן, על ידי כבישים ורצועות .

המתנגדים טענו, כי התוכנית מבטלת כמעט את כלל הכבישים המחברים בין השכונות הפלסטיניות השונות ואף כבישים המחברים בין חלקים שונים של אותן שכונות. בנוסף, היא מנתקת את השכונות אחת מהשנייה ומהתוואי הראשי של כביש הטבעת המזרחי והופכת שכונות אלה לאיים מנותקים גיאוגרפית, כלכלית ותחבורתית אף מהסביבה המיידית שלהם שלא לדבר על חסימת כל אפשרות לפיתוח עתידי של אותן שכונות. התוצאה היא, לא רק ניתוק השכונות הערביות האחת מהשנייה, אלא ניתוק בעלי הקרקעות החקלאיות מאדמותיהם, פגיעה חמורה בנגישות תושבי השכונות למסגרות חינוכיות, לשירותי בריאות ולעיסוקיהם וכמו כן ניתוק ניכר בחיי המשפחה והחברה השוררים בשכונות אלה וכן ניתוק הגישות לקרקעות החקלאיות באזור .

לבסוף, ביקשו המתנגדים לבטל את התוכנית בהיותה, הלכה למעשה, מיועדת ליצירת כביש אפרטהייד ומייצרת קנטונים מהשכונות הפלסטיניות באזור, ועל כן מנוגדת היא הן למשפט הבינלאומי והן למשפט הישראלי המנהלי והחוקתי .