אלמיזאן, עדאלה ואחרים עתרו לבג"ץ נגד הפסקת העברת קצבאות הנכות לזכאים מרצועת עזה
הודעה לעיתונות
26.08.2009
אלמיזאן, עדאלה ואחרים עתרו לבג"ץ נגד הפסקת העברת קצבאות הנכות לזכאים מרצועת עזה
ארגון עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל - ומרכז אלמיזאן לזכויות אדם עתרו הבוקר, חמישי 27.8.2009, לבג"ץ בדרישה להורות למוסד לביטוח לאומי לחדש את העברת קצבאות הנכות לזכאים מרצועת עזה, זאת לאחר שהעברת הקצבאות הופסקה בתחילת 2009, וזאת לאחר החלטת בנק ישראל לחדול מכל פעילות מול בנקים ברצועת עזה. עו"ד סאוסן זהר מעדאלה הגישה את העתירה בשמם של שישה זכאים מרצועת עזה ונסמכת על תצהירים שאסף מרכז אלמיזאן בעזה.
לעתירה הצטרפו עמותת רופאים לזכויות אדם, עמותת סאות אלעאמל ועמותת קו לעובד.
העתירה הוגשה בעקבות פניות חוזרות ונשנות של מרכז עדאלה לבנק ישראל, המוסד לביטוח לאומי, ראש הממשלה ומשרדי הממשלה השונים, שהתחמקו מלקיחת אחריות על הנושא. כל הצדדים טענו כי המוסד לביטוח לאומי מחפש דרכים חלופיות להעברת הקצבאות לזכאים וזאת בשיתוף עם משרד הביטחון, משרד האוצר והרשות הפלסטינית. יחד עם זאת, למרות שחלפו יותר משמונה חודשים מאז הקפאת ההעברה של הקצבאות, לא מצא הביטוח הלאומי פתרון לסוגיה.
בעתירה הובהר כי מדובר בפלסטינים תושבי עזה שנפגעו ו/או נפצעו בעת עבודתם בישראל, אנשים ששילמו מסים למוסד לביטוח לאומי ולגופים אחרים בישראל, כנדרש בחוק. בהתאם לכך, הם הגישו תביעות לקיצבאת נכות מהביטוח הלאומי בעקבות פציעות שחוו בעת עבודתם, כפי שמציין החוק, הם עברו את הבדיקות רפואיות והועדות הפנימיות הנדרשות, וזאת בהתאם לנהלי המוסד לביטוח לאומי. החוק קובע כי עם קבלת הזכאות לקיצבה מהמוסד לביטוח לאומי, קיימת חובה להעביר את הקיבצה, מידי חודש בחודשו, כאשר הפסקה או מניעת העברת הקיצבה נחשבת לעבירה על החוק.
בהתאם לנתונים שמסר החשב הכללי של הביטוח הלאומי, מספר העובדים מרצועת עזה הזכאים לקבלת קיצבת נכות עומד על כ- 700 אנשים.
עו"ד זהר טענה בעתירה כי בג"ץ קבע בעבר כי קצבאות הביטוח הלאומי הינן קניינם של הזכאים והפגיעה בהם הינה פגיעה בזכות החוקתית לקניין ומנוגדת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עוד הוסיפה עו"ד זהר כי העברת הקצבאות לזכאים ישראלים ומניעת העברתה לזכאים מרצועת עזה מהווה הפלייה פסולה על רקע אתני ולאומי.
קצבאות הנכות מהוות עבור רובם המכריע של הזכאים מקור הכנסה יחיד שמאפשר קניית תרופות, בין השאר ועל כן, מניעת הקצבאות נחשבת לפגיעה בזכותם הטבעית והחוקתית של הזכאים לבריאות ושלימות הגוף. עו"ד מירוות נח'אל ממרכז אלמיזאן ציינה בעתירה כי במהלך גביית העדויות מהזכאים היא עמדה על מצבם הקשה שלהם ושל משפחותיהם ועל העוני המחפיר בו הם חיים. לזכאים אלו אין כל אפשרות לעבוד בגלל נכותם וקצבאות הנכות מהמוסד לביטוח לאומי מהוות את מקור ההכנסה היחיד שלהם.
אחד העותרים, שריף קרמוט, יליד 1951, נשוי, ואב לשלושה ילדים, נפגע קשה בגבו בשנות ה- 70 לאחר שנפל מקומה חמישית בעת שעבד בבניין בראשון לציון. כתוצאה מפציעתו הוא משותק בפלג גופו התחתון ומרותק לכסא גלגלים, עובדה שמונעת ממנו לעבוד לפרנסתו ופרנסת משפחתו. המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעתו כתאונת עבודה ונקבעה לו נכות בשעור של 100%. עד לחודש דצמבר 2008 הועברה לו קיצבת הנכות בסך 4600ש"ח באופן סדיר. בנוסף לקיצבה הכספית קיבל העותר אספקה של שני כסאות גלגלים כל שלוש שנים ותרופות שחיוניות לבריאותו מקופ"ח כללית. יש להדגיש כי קיצבת הנכות היוותה את מקור ההכנסה היחיד שעמד לרשותו. על כן, כתוצאה ממניעת העברת הקיצבה הכספית והפסקת העברת התרופות החל מחודש דצמבר 2008 אין בידו לכלכל את עצמו ואת משפחתו, ומצבו הרפואי הקשה מתדרדר אף יותר.
