דו"ח חדש: האיחוד האירופי צריך לאמץ אסטרטגיה משופרת, מבוססת-זכויות, בנוגע למיעוט הפלסטיני-הערבי בישראל

ב-2005 התחייבו האיחוד האירופי וישראל לקיים דיאלוג פוליטי דו-צדדי ולשתף פעולה כדי "לקדם ולהגן על זכויות של מיעוטים, ובכלל זה שיפור ההזדמנויות הפוליטיות, הכלכליות, החברתיות והתרבותיות של כל אזרחיה ותושביה החוקיים".

עם זאת, חמש שנים מאוחר יותר הידרדר עוד יותר מצבם של בני המיעוט הפלסטיני הערבי בישראל: הכנסת מחוקקת ומקדמת גל של חוקים מפלים, הפוגעים בזכויות היסוד האזרחיות שלהם, גזענות בוטה מורגשת בכל רחבי הארץ והם מותקפים, בין השאר באמצעות כתבי אישום המוגשים נגד מנהיגים ערבים בשל פעולות פוליטיות לגיטימיות.

הרשת האירופית-הים תיכונית לזכויות האדם (EMHRN), שבה חברים 80 ארגוני זכויות אדם מאירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון, וכן עדאלה והאגודה הערבית לזכויות האדם, פירסמו דו"ח תחת הכותרת "האיחוד האירופי והמיעוט הפלסטיני-הערבי בישראל" זהו הדו"ח הראשון הבוחן בפירוט את מדיניות האיחוד האירופי בכל הנוגע למיעוט הערבי בישראל והכולל סדרה של המלצות קונקרטיות לאיחוד האירופי, שעיקרן הוא נקיטת אסטרטגיה משופרת, יוזמת ומבוססת-זכויות בכל הנוגע למיעוט זה.

הדו"ח טוען, כי האיחוד האירופי צריך לתבוע מישראל להגן על זכויות המיעוטים, באותה מידה שהוא תובע זאת ממדינות המזרח השכנות וממדינות הכניסה, שבהן הוא רואה בכך עניין קריטי ליציבות האזורית ולביטחון.

לפי הדו"ח, האיחוד האירופי צריך להתבונן במיעוט הפלסטיני הערבי דרך עדשת הסכסוך הישראלי-הפלסטיני והשפעתו על היציבות הפנימית והאזורית. עד כה נטו האיחוד האירופי והקהילה הבינלאומית להסיט לשוליים כל דיון ישיר במיעוט הערבי בהקשר של תהליך השלום במזרח התיכון. למרות זאת, למיעוט יש זיקה ישירה ומובנית לבעיות הליבה הנידונות במסגרת תהליך השלום – גבולות עתידיים, הפליטים, אופיה של ישראל – והוא יושפע באופן עמוק מתוצאות התהליך. עם החרפת הסכסוך בעקבות כישלון תהליך אוסלו, ממשלות ישראל ראו במיעוט הפלסטיני הערבי, באופן גובר והולך, איום או אף אויב מבפנים. בהתאם להשקפה זאת


הממשלות נקטו אמצעי חקיקה דרסטיים וצעדים אחרים שהגבילו במידה ניכרת את זכויות המיעוט. הן גם עמדו על כך שהפלסטינים יכירו בישראל כב"מדינה יהודית", צעד שבאופן בלתי נמנע יערער את האזרחות של הערבים אזרחי ישראל. אנשי ממשל אף הציעו חילופי אוכלוסין, שבהם תעבור חלק מהאוכלוסייה הערבית בישראל למדינה הפלסטינית העתידית. במשאלי דעת קהל התברר, שכ-90% מהמיעוט הפלסטיני הערבי בישראל התנגדו לצעד כזה.

לפי חלק מההמלצות שנכללו בדו"ח, האיחוד האירופי צריך:

• להעניק תמיכה ציבורית ולקדם אזרחות שווה ומלאה לאזרחי ישראל הפלסטינים הערבים ולתמוך בהענקת זכויות מלאות לאוכלוסייה זו. האיחוד האירופי צריך לפעול כדי להבטיח שזכויות המיעוט הערבי והאזרחות של בניו בישראל יובטחו במלואן בכל הסכם שייחתם בין ישראל והפלסטינים;
• להביע את חששותיו בכל הנוגע למיעוט הפלסטיני הערבי בישראל בדרגים הפוליטיים הגבוהים ביותר, כמו גם ביחסיו הדו-צדדיים עם ישראל;
• להבטיח שקרנות סיוע הולמות של האיחוד האירופי יוקדשו למיעוט הערבי, וכן להבטיח שמיעוט זה ייהנה מהשתתפותה של ישראל בתוכניות מחקר ולימוד משותפות;
• להתנות את שדרוג יחסיו עם ישראל, ובכלל זה כל הסכם דו-צדדי שייחתם, בשיפור מוחשי של מצב זכויות האדם בשטחים הכבושים ובישראל.

את הדו"ח כתבה החוקרת המומחית ד"ר נטלי טוצ'י, שנעזרה בתרומתם של נטלי סטאנוס מ-EMHRN, רינה ג'בארין וקייטי הסקת מעדאלה ומוחמד זידאן, מנהל האגודה הערבית לזכויות האדם.
ארגוני זכויות האדם הגישו את הדו"ח בבריסל לקבוצה של פקידים וחברי פרלמנט באיחוד האירופי, בשבוע שהחל ב-6 בפברואר. בישראל יוצג הדו"ח החל ב-14 בפברואר לנציגי המשלחת האירופית לישראל, לאנשי שגרירויות של מדינות החברות באיחוד האירופי, לארגוני חברה אזרחית ולעיתונאים.

הדו"ח המלא (באנגלית)