עדאלה ונאדי אלאסיר דורשים לאסור על החזקת העצורים הפלסטינים במתקני החקירה של השב"כ, שם הם חשופים לתנאים סביבתיים מחפירים

מרכז עדאלה ואגודת נאדי אלאסיר דורשים מהיועץ המשפטי לממשלה, מהשר לביטחון הפנים ומשירות בתי הסוהר לאסור על החזקת עצורים פלסטינים במתקני החקירה של השב"כ

מרכז עדאלה ואגודת נאדי אל-אסיר דורשים מהיועץ המשפטי לממשלה, מהשר לביטחון הפנים ומשירות בתי הסוהר לאסור על החזקת העצורים הפלסטינים במתקני החקירה של השב"כ. במכתב ששלחה עורכת הדין עבּיר בּכּר מעדאלה ביום רביעי, 11 במאי 2011, נאמר כי העצירים המוחזקים במתקני החקירה של השב"כ בבתי המעצר אשקלון, ג'למה ופתח תקוה וכן במגרש הרוסים בירושלים, חשופים לתנאים סביבתיים מחפירים.

עדאלה ונאדי אל-אסיר כבר דרשו בעבר להשוות את תנאי החזקתם של העצורים הפלסטינים לאלה של שאר העצורים. כידוע, התקנות הישראליות מפלות את העצורים הפוליטיים, המוגדרים עצורים ביטחוניים, בכל הנוגע לתנאי מאסרם.

צירוף עדויות שגבה עורך הדין של נאדי אל-אסיר מעצורים פוליטיים מגלה, כי אין כל שיפור בתנאים הסביבתיים של המעצר, שנועדו להקשות על העצורים, להפעיל עליהם לחץ לשתף פעולה עם החוקרים ולמסור הודאות כדי לעבור לתאי מעצר ראויים יותר. בכל מתקני החקירה של השב"כ נעשה שימוש באותן שיטות: אחרי שעות ארוכות וקשות של חקירה, העצורים מוחזקים בתאי בידוד צרים, מטונפים ואפלים ללא פתחי אוורור וללא אור. העצורים, הסובלים בלאו הכי ממניעת שינה, אינם מקבלים מיטות ראויות או חפצים אישיים בסיסיים המאפשרים שמירה על היגיינה. הם מוחזקים בבידוד מוחלט במשך שעות וימים ללא כל קשר עם בני משפחה או עם עורך דין. עקביות זו בשיטות החקירה מוכיחה כי הרעת התנאים הסביבתיים בתאי המעצר היא חלק מאמצעי החקירה, ולפיכך היא מכוונת ואינה עניין מקרי. התכלית של החזקת העצורים בתנאים אלה היא להכריע את גופם ואת נפשם.

בנוסף, המכתב של עדאלה ונאדי אל-אסיר, המוגדר קדם-בג"ץ, מציין כי שיטות החקירה הללו נהוגות גם כלפי ילדים המואשמים בעבירות ביטחוניות. ילדים אלה נחשפים, כמו העצורים המבוגרים, לאותם תנאים של התעמרות ויחס משפיל ולא אנושי, בניגוד לכל הסטנדרטים הבינלאומיים להגנה על זכויותיהם של ילדים מפני מעצר שרירותי.

עו"ד בכר מציינת כי התנאים הסביבתיים הירודים בבתי המעצר הם תוצאה ישירה של החסינות המוחלטת של השב"כ, הפוטרת אותו מפיקוח חיצוני – המוטל על מתקני מעצר אחרים. אי לכך, ובשל הסיכון הגבוה שכרוך בחשיפת העצורים לעינויים ולהשפלה, דורשים שני הארגונים להכפיף את מתקני החקירה של השב"כ לפיקוח חיצוני.

בקדם-בג"ץ שהגישו התבססו שני הארגונים על הסטנדרטים הבינלאומיים, ובמיוחד על האמנה הבינלאומית נגד עינויים, האוסרת על הגברת הלחץ הנפשי והגופני על העצורים כדי לסחוט מהם הודאות, מכיוון שהדבר פוגע בכבוד האדם ובשלום הגוף.


המכתב (קדם בג"ץ)


THIS PROJECT IS FUNDED BY THE EUROPEAN UNION