בג"ץ ידון בעתירת עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד חוק הנכבה: "חוק אנטי דמוקרטי הפוגע בחופש הביטוי ובכבוד הקיבוצי של האזרחים הערבים"
ביום רביעי הקרוב, 5 באוקטובר 2011, בשעה 11:30, ידון בג"ץ לראשונה בעתירה של עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד "חוק הנכבה". החוק מאפשר לשר האוצר לשלול תקציבים מגופים המציינים את יום הנכבה. בעתירה נטען כי מדובר בחוק אנטי דמוקרטי הפוגע באופן חמור ומהותי בזכויות אזרח בסיסיות של האזרחים הערבים
ביום רביעי הקרוב, 5 באוקטובר 2011, בשעה 11:30, ידון בג"ץ לראשונה בעתירה של מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד "חוק הנכבה". החוק מאפשר לשר האוצר "להעניש" גופים המציינים את יום הנכבה ולשלול מהם תקציבים ממשלתיים. בעתירה נגד החוק נטען כי מדובר בחוק אנטי דמוקרטי הפוגע באופן חמור ומהותי בזכויות אזרח בסיסיות של האזרחים הערבים בישראל, בהם חופש הביטוי, החופש הפוליטי והאמנותי, הזכות לשוויון, בזכותם לכבוד של האזרחים הערבים, הזכות לחינוך, החופש האקדמי וחופש העיסוק. את העתירה הגישו עורכי הדין חסן ג'בארין וסאוסן זהר מעדאלה ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח. הדיון יתקיים בפני הנשיאה דורית ביניש והשופטים אליעזר ריבלין ומרים נאור (בג"צ 3429/11).
בעתירה נטען כי הנוסח הרחב והעמום של החוק מעלה חשש לפגיעה משמעותית בתקציביהם של מוסדות ציבוריים רבים – בהם מוסדות תרבות, חינוך ורשויות מקומיות ברחבי הארץ. כמו כן, העובדה שעל פי החוק שר האוצר יהיה זה שיחליט האם ועד כמה לקנוס את מוסדות הציבור, מעלה חשש שהוא יונע משיקולים פוליטיים, מה שיוביל באופן כמעט בלתי נמנע לאפליה באכיפת החוק באופן שרק יגביר את הרדיפה הפוליטית של אזרחי המדינה הערבים. את העתירה הגישו הארגונים בשם עמותת בוגרי התיכון הערבי-אורתודוקסי בחיפה, המקיימת אירועים חינוכיים וציבוריים שונים בבית הספר, בהם כאלה העוסקים בנכבה וכאלה המאתגרים את מושג המדינה היהודית ודמוקרטית; הורים לתלמידים מבית הספר היהודי-ערבי "גליל" במשגב, שנערכות בו פעילויות חינוכיות לציון יום הזיכרון ויום העצמאות, לצד ציון הנכבה; והגיאוגרף פרופ' אורן יפתחאל מאוניברסיטת בן גוריון, שבמחקריו ובעבודתו האקדמית מבקר את הגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית.
"חוק הנכבה", שנחקק בחודש מרץ 2011, מסמיך את שר האוצר לקנוס גופים הנהנים ממימון ציבורי דוגמת בתי ספר, אוניברסיטאות או רשויות מקומיות, אשר יקיימו אירועים שבהם יצוין "יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל", או אירועים בהם יישלל "קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". הניסוח העמום של החוק מעלה חשש כי הקנס יוטל בגין קיום אירועים שבהם תוזכר הנכבה בצורה כזו או אחרת, לא רק ביום העצמאות אלא כל השנה, וכן בגין ביקורת על הגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית.
עוד נטען בעתירה כי "החוק פוגע בזכות לכבוד קיבוצי של האזרחים הערבים וזאת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הפגיעה בזכות לכבוד קיבוצי מובילה כשלעצמה לפגיעה בזכות לכבוד של הפרט והיא מתרחשת כאשר הפגיעה נוגעת לעצם מרכיבי הזהות של הקבוצה והצגתה כנחותה, לא רצויה, או כשהיא כוללת מרכיבי דיכוי קיבוצי."עו"ד סאוסן זהר מעדאלה ציינה כי "הנרטיב הפלסטיני מהווה חלק בלתי נפרד מהזהות של מרבית הערבים בישראל ולכן ניסיונו של החוק להגביל את ההתייחסות לנרטיב זה פוגעת במרכיב המכונן של זהותם של אזרחים ערבים אלה. כמו כן, הניסיון למנוע התנגדות ומחאה לגיטימיות נגד ערכי המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, הגדרה שלפי השקפתם של רבים מהאזרחים הערבים מדירה אותם, פוגעת בכבודם הקיבוצי בהיותה מונעת מהם להתנגד לעצם הפלייתם".
לדברי עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכוית האזרח, "חוק שמבקש להעניש בשל קיום דיון ציבורי לגבי שאלות עקרוניות הנוגעות לאופי המדינה אינו פוגע רק בחופש הביטוי של כל אזרחי המדינה, אלא גם באינטרס הציבורי של החברה בכללותה. דיונים חופשיים ונוקבים, גם בסוגיות פוליטיות כאובות, הם הכרחיים לקיומה של חברה דמוקרטית ופתוחה. השתקת המיעוט על ידי הרוב סותרת עקרונות יסוד דמוקרטיים".
לדברי אריק קירשנבאום, אב לילדה מבית הספר היהודי-ערבי גליל ואחד העותרים, "הבת שלנו לומדת בבית הספר המיוחד הזה דווקא כדי שלא תגדל באווירה של "אנחנו צודקים – אתם טועים" שכל כך נפוצה בארץ, גם בקרב היהודים וגם גם בקרב הערבים. כל מה שאנחנו מבקשים זה לאפשר לה ולחברים שלה בביה"ס לשמוע את הסיפור של שני הצדדים – זה לא עניין של פוליטיקה, רק ללמוד בלי צנזורה. בקום המדינה היו אנשים שסבלו – למה צריך להסתיר את זה, במקום להכיר בכאב ולרפא אותו? בדרך כלל רואים את אלה שרוצים לצנזר היסטוריה כמפירי חוק, אבל עכשיו אנחנו הפכנו לפושעים."
