עדאלה: הממשלה ממשיכה להתחמק מיישום פסקי דין הניתנים על ידי בית המשפט העליון בנוגע לסלילת כבישים לבתי ספר בנגב

כמעט שש שנים חלפו מאז קבע בג"ץ כי משרד החינוך ומשרד התחבורה חייבים להסדיר דרך גישה ראויה לבית ספר היסודי בכפר אל-פורעה בנגב, וכן כי עליהם להסדיר צומת העומד בדרישות הבטיחות בדרך לבית הספר. למרות זאת, שני המשרדים ממשיכים להתעלם מפסק הדין של בג"ץ ולסכן את חייהם של מאות התלמידים הלומדים בבית הספר. פסק הדין ניתן בעקבות עתירה שהגיש עדאלה בשמם של הורי התלמידים. 

עו"ד ראמי ג'ובראן ממרכז עדאלה הגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, להורות על ביצוע פסק הדין לאלתר ועל חיוב המשיבים בהוצאות משמעותיות. בבקשה צוין כי הדרך לבית הספר אינה ראויה כלל. מדובר בדרך עפר צרה, משובשת, ללא שוליים וללא מדרכות להולכי רגל, שאינה בטיחותית ושמסכנת את חיי התלמידים. התלמידים והולכי רגל אחרים נאלצים לצעוד על הכביש שבו נוסעים כלי רכב. הדרך הופכת לבלתי עבירה ומסוכנת במיוחד בימי החורף הגשומים, שבהם השיטפונות הופכים אותה לבצה שאין בה מעבר להולכי רגל או לכלי רכב. כתוצאה מכך, תלמידים ומורים אינם יכולים להשתמש בדרך ימים רבים מדי שנה. בימים אלה הלימודים מושבתים. כתוצאה מכך אי סלילת כביש אל בית הספר גורמת בהכרח לפגיעה חמורה בזכויות החוקתיות של התלמידים, לרבות הזכות הבסיסית לחינוך. 

הממשלה ממשיכה להתעלם מפסקי דין של בית המשפט העליון בעניין הקצאת תקנים למשרות יועצים חינוכיים בבתי ספר בדוויים בנגב

ב-2 באוקטובר 2011 שיגר עדאלה מכתב לעמירה חיים, מנהלת מחוז דרום מטעם משרד החינוך, בבקשה ליישם פסק דין משנת 2009, שיצא בעקבות עתירה שהגיש עדאלה בשמם של הורים לתלמידים בבתי ספר שונים, בדרישה להקצות יועצים חינוכיים לבתי הספר הבאים בנגב: אום בטין, אבו תלול, אל-גרין ואל-פורעה. בית המשפט עמד כבר אז על בעיית המחסור ביועצים חינוכיים. הוא קבע, בין היתר, כי נוכח הצורך בהקצאת יועצים חינוכיים לבתי הספר הבדוויים בנגב, יש לעשות מאמצים לפתרון בעיה זו. בנוסף, בית המשפט ציין כי יש לקדם תוכניות ופרויקטים לשם כך, שמשרד החינוך התחייב לקדמם במסגרת פסק הדין. למרות פסק הדין בעניין, בעיית המחסור ביועצים חינוכיים בבתי הספר הבדוויים בנגב לא נפתרה עד היום. חמור מכך, כיום לא מושקעים משאבים להפעלת תוכניות או פרויקטים כדי להתגבר על בעיה זו. 

במכתב נוסף שנשלח ב-2 באוקטובר 2011 לפרקליטות המדינה, ביקש עדאלה ליישם את פסק הדין משנת 2005, שניתן בעקבות עתירה שבה דרש עדאלה להקצות תקנים למשרות של קציני ביקור סדיר בבתי ספר בדוויים בנגב. במכתב צוין, כי אי הפעלת מדיניות מתאימה להקצאת תקנים למשרות קציני ביקור במוסדות החינוך ביישובים הבדוויים היא אפליה חמורה ביותר בין היישובים הבדוויים לבין היישובים היהודיים בכל הנוגע להקצאת תקני קב"סים. כתוצאה מהאפליה נפגעת זכותם החוקתית של התלמידים הבדווים לשוויון. 

המכתב מספק אינפורמציה, המבוססת על נייר עמדה שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תחת הכותרת "העסקת ילדים מן המגזר הבדווי בעבודה חקלאית בדרום". לפי המסמך, בשנת הלימודים 2010/2009 אוישו בפועל רק 12% מתקני קציני הביקור הסדיר מכלל התקנים שיש להקצות ביישובים האלה, לפי הקריטריונים שקבע משרד החינוך (שישה תקנים מאוישים בפועל, מתוך 49.9 שיש להקצות). לפי הנתונים, ביום מתן פסק הדין אוישו 17.5% מהתקנים (שמונה תקנים בפועל, מתוך 45.8 שהיה צריך להקצות אז). לפיכך, פסק הדין טרם קוים והמצב הקיים אף הוחמר.