עדאלה עתר שוב לבית המשפט בדרישה להתיר לאסיר הפוליטי וליד דקה להתייחד עם אשתו כדי להוליד ילד
אני כותב לילד שעדיין לא נולד.
אני כותב לרעיון ולחלום שמפחידים את הסוהרים בלי סיבה או תכלית, עוד לפני שהתגשמו...
אני כותב לכל בן שעשוי להיוולד, לכל בת... אני כותב לבני, שעדיין לא בא לעולם...
אני כותב ללידת העתיד. כך אנחנו רוצים לקרוא לו או לה, וכך הייתי רוצה שהעתיד יכיר אותנו."
וליד דקה, מרס 2011
האסיר הפוליטי וליד דקה ובת זוגו
"אני כותב לילד שעדיין לא נולד.
אני כותב לרעיון ולחלום שמפחידים את הסוהרים בלי סיבה או תכלית, עוד לפני שהתגשמו...
אני כותב לכל בן שעשוי להיוולד, לכל בת... אני כותב לבני, שעדיין לא בא לעולם...
אני כותב ללידת העתיד. כך אנחנו רוצים לקרוא לו או לה, וכך הייתי רוצה שהעתיד יכיר אותנו..."
וליד דקה, מרס 2011
האסיר הפוליטי וליד דקה ובת זוגו סנאא נאבקים זה יותר מתשע שנים על זכותם הבסיסית והטבעית להוליד ילד. דרישתם הפשוטה נתקלה בסרבנות ובאטימות מצד שירות בתי הסוהר (שב"ס), שטען כי אם דקה יפגוש את אשתו מקרוב הדבר עלול להוות סכנה לביטחון המדינה, משום שדקה עדיין עומד בקשר עם "ארגונים עוינים". בית המשפט העליון המליץ בשנה שעברה לשב"ס לשקול מחדש את עמדתו, אבל שב"ס ממשיך לסרב להתיר לדקה להתייחד עם אשתו. עמדה זו חייבה עתירה מחודשת לבית המשפט המחוזי בנצרת. את העתירה הגישה ב-1 בדצמבר 2011 עו"ד עביר בכר, בשם ארגון עדאלה ובשמו של האסיר דקה.
עדאלה עתר ביולי 2008 לבית המשפט המחוזי בנצרת בשמו של דקה, בדרישה להתיר לו להוליד ילד, אבל בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בנימוקים ביטחוניים. לאחר שהאסיר ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, הבטיח שב"ס לדון מחדש בסוגיה. כאמור, מאז עמדתו לא השתנתה. בדיונים בתיק זה, פרקליטות המדינה ושב"ס לא הביאו כל ראיה קונקרטית המוכיחה כי האסיר דקה עלול לנצל את התייחדותו עם אשתו כדי לפגוע בביטחון המדינה. במקום זאת הם ניסו להישען על ראיות חסויות, שאותן סירבו דקה ועורכת דינו לקבל מכל וכל.
מאחר ששב"ס עומד בסירובו, ערער עדאלה מחדש לבית המשפט המחוזי בנצרת. בעתירה דרש עדאלה לחייב את שב"ס ללכת בנתיב שהתווה בית המשפט העליון ולמצוא דרכים שיאפשרו לדקה ואשתו להביא ילד לעולם. עו"ד בכר הדגישה בעתירה כי גזילת זכותם של דקה ואשתו להביא ילד ובכך להבטיח את המשכיותם, מהווה פגיעה בכבודם ובזכותם להקים משפחה ולכן היא בגדר עונש כפול.
וליד דקה, יליד 1961, תושב העיר באקה אל גרבייה, הוא אחד האסירים הפוליטיים אזרחי ישראל הוותיקים ביותר. דקה נכנס לכלא ב-1986 ונשפט למאסר עולם בלי הקצבת עונש. האסיר דקה ואשתו, פעילת זכויות אדם שהקדישה את חייה לקידום זכויות אסירים פוליטיים, נאבקים מאז נישאו כדי להביא ילד לעולם. בהעדר כל תקווה לשחרור קרוב מהכלא, ולאחר שלא נכלל בכל עסקות חילופי השבויים בעבר, נותרה הולדת ילד הדרך היחידה הפתוחה בפניו להגשים את השאיפה האנושית לבטא את אהבתו לאשתו ולהביא לעולם ילד שימשיך את דרכו.
