עדאלה ובמקום דורשים לבטל את תוכנית יער יתיר, המאיימת להרוס כפר ערבי-בדווי לא מוכר, לפנות את תושביו ולנטוע על חורבותיו יער


מרכז עדאלה וארגון במקום הגישו לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה – מחוז דרום, התנגדות לתוכנית "יער יתיר" (264/03/11). ההתנגדות הוגשה בשמם של עשרות תושבי הכפר הבלתי מוכר עתיר. התוכנית מבקשת לפנות את תושבי הכפר, להרוס את בתיהם ולנטוע יער על חורבות הכפר. המתנגדים דרשו מהוועדה שלא לאשר את התוכנית במתכונת שבה הופקדה ולהורות ליזמים לערוך אותה מחדש, מתוך התייחסות לקיומם של תושבים ערבים-בדווים בכפר עתיר וכיבוד זכויותיהם החוקתיות. את ההתנגדות הגישו עורכת הדין סוהאד בשארה מעדאלה ומתכנן הערים סיזר יהודקין מבמקום. 
התוכנית הנדונה, אשר נערכה ביוזמת הקרן הקיימת לישראל, מבקשת לנטוע יער בין השאר בשטח הכפר עתיר, שתושביו גרים בו זה עשרות שנים לאחר שהועברו אליו בהוראת רשויות המדינה. בתיאור המצב הקיים המופיע בתוכנית מוצג אזור עתיר כשטח ריק מכל אדם וחפץ. קיומה של אוכלוסייה המונה כ-500 תושבים בעתיר כלל אינו בא לידי ביטוי. זהו מחדל חמור של רשויות התכנון, שקיבלו החלטות על בסיס תשתית עובדתית פגומה, מה גם שההחלטה האמורה חורצת את עתידם של תושבי עתיר לפינוי ולהריסה של בתיהם. המסקנה המתבקשת היא, כי התוכנית מעדיפה נטיעת יער על פני זכויותיהם החוקתיות של התושבים ומבקשת לעקור כפר שלם על מאות תושביו, כדי לנטוע במקומם עצים. 
עורכת הדין תלמה דוכן, חוקרת שמונתה לדון בהתנגדויות שהגישו תושבי עתיר לתוכנית מטרופולין באר שבע, המליצה על הכרה בעתיר. המלצה זו אומצה על ידי הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הוולנת"ע) ביולי 2010, ואף הוכנה טיוטה לשינוי המצב המוצע בתשריט תוכנית המטרופולין. בנובמבר 2010, בעקבות בקשה לדיון חוזר שהוגשה מטעם משרד ראש הממשלה, הוולנת"ע חזרה בה מההחלטה הנ"ל וביטלה את ההכרה. 
התוכנית הנדונה, שמבקשת לטעת יער במקום שבו ניצב כיום הכפר עתיר, פוגעת פגיעה קשה בזכותם החוקתית של תושביו לקניין. הפגיעה קשה במיוחד, לנוכח פסיקותיהם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי בבאר שבע, במסגרת תביעות הפינוי שמתנהלות נגד התושבים, כי הם הועברו לאזור שבו הם שוהים כיום לבקשת רשויות המדינה ובהסכמתה והם בחזקת ברי רשות בקרקע. 
מגישי ההתנגדות טענו עוד, כי אין כל אסמכתה מוסרית או משפטית לייעד את שטח הכפר לייעור. התוכנית הנדונה אופיינית למשטרים אפלים, שאינם מייחסים כל משקל וכבוד לאדם כאדם ולזכויותיו הבסיסיות והחוקתיות. התוצאה המעשית של פינוי אוכלוסיית אזרחים מסוימת כדי לנטוע במקומה עצים קשה ביותר והיא שקולה לדה-הומניזציה של תושבי עתיר. 


רקע: בעתיר, כפר בלתי מוכר, מתגוררים כ-500 תושבים. כל התושבים בני השבט אבו אלקיעאן והם גרים במתחם זה 55 שנים. עד לשנת 1948, ובמשך עשרות שנים, התגוררו בני שבט אבו אלקיעאן באזור ואדי זובאלה (כיום אדמות המוקצות לקיבוץ שובל). בשנת 1948 התבקשו בני השבט על ידי הממונים בממשל הצבאי לעזוב את אדמותיהם ולעבור לאזור ח'רבת אלהוזייל. בשנת 1956, משביקשו בני השבט לחזור לאדמותיהם, אסר עליהם הצבא לעשות כן. במקום זאת דרש מהם הממשל הצבאי לעבור באופן סופי וקבוע לאזור יער יתיר של היום.