בג"ץ בחר להתעלם מהפגיעה של "חוק הנכבה" בחופש הביטוי ובזכויות האזרחים הערבים כבר עתה
בתגובה להחלטה שנתנו היום שופטי בית המשפט העליון בבג"ץ 3429/11 בעניין "חוק הנכבה" אמרו היום בעדאלה ובאגודה לזכויות האזרח:
"בית המשפט בפסיקתו מתעלם מכך שהפגיעה הן בחופש הביטוי והן בזכויות האזרחים הערבים כבר מתקיימת בפועל, עוד לפני שהחוק החל להיות מיושם. היות שניסוח החוק כה רחב ועמום, גופים רבים עלולים לנהוג בצנזורה עצמית כדי שלא לעמוד בסיכון הזה. בג"ץ החמיץ היום את ההזדמנות להבהיר למחוקקים שיש גבול להשתלחות בזכויות אדם בכלל ובאוכלוסיה הערבית בפרט. אנו נמשיך לעקוב אחר מקרים של פגיעה קונקרטית ונשקול פנייה חוזרת לערכאות המשפטיות".
הנשיאה דורית ביניש והשופטים אליעזר ריבלין ומרים נאור קבעו כי בפסיקתם כי "ברמה הצהרתית אכן מעורר החוק על פניו שאלות קשות ומורכבות, אלא שחוקתיותו של החוק תלויה, מלכתחילה במידה רבה בתוכן הפרשני שינתן להוראותיו, והדבר יתברר רק בשלב יישומו". בארגונים הסבירו היום שעצם העברת החוק בכנסת, עוד לפני שנפגע תקציב של ארגון או מוסד כלשהו, הוליד שורה של אפקטים שליליים: צמצום חופש הביטוי, אפקט הצינון על הדיון הציבורי, ופגיעה בזכותם של האזרחים הפלסטינים בישראל לשמור על ולהביע את הזהות והנרטיב ההיסטורי שלהם, המהווה מרכיב מכונן של זהותם.
עורך הדין דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח הוסיף: "מצער שלמרות שבג"ץ קבע, שחוק הנכבה מעורר שאלות מורכבות בעלות חשיבות ציבורית, היורדות לשורש הבעיות המפלגות את החברה הישראלית, הוא בחר להימנע מלדון בהן עד שיתעורר מקרה קונקרטי. בג"ץ התעלם לחלוטין מהטענות על האופי המצנן של החוק, ושלח גופים הנתמכים ע"י המדינה להסתכן בהחלטה לגבי הפחתה משמעותית של תקציבם לפני שהחוק יגיע לבחינה שיפוטית. בכך ייפגע חופש הביטוי".
עורכת דין סאוסן זהר ממרכז עדאלה אמרה היום בעקבות הפסיקה: "קיים חשש כי הכשרת החוק על ידי בית המשפט עלולה לעודד את הכנסת לחוקק חוקים גזעניים נוספים נגד האזרחים הערבים. חוק זה מבקש להציג את השיוך של הערבים, זהותם והנרטיב שלהם באופן נחות ביותר והוא נותן לגיטימיות להמשך האפלייה העמוקה נגדם. ציפינו כי בג"ץ ידון לגופו של עניין בעתירה לפסול את החוק כדי לעמוד על הטיעונים כבדי המשקל הקיימים בהקשר זה ובמיוחד הפגיעה בחופש הביטוי ובכבוד האדם. חוק זה הוא אחד החוקים המפלים ביותר נגד האזרחים הערבים וכמוהו היה בעבר במשטרים אפלים אך כיום אין לו אח ורע באף מדינה דמוקרטית בעולם".
התיקון לחוק יסודות התקציב התשמ"ה-1985, המכונה "חוק הנכבה", שהתקבל בכנסת בחודש מרץ 2011, מסמיך את שר האוצר לקנוס גופים הנהנים ממימון ציבורי דוגמת בתי ספר, אוניברסיטאות או רשויות מקומיות, אשר יקיימו אירועים בהם יצוין "יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל", או אירועים בהם יישלל "קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". הניסוח העמום של החוק מעלה חשש, כי הקנס יוטל בגין קיום אירועים בהם תוזכר הנכבה בצורה כזו או אחרת, לא רק ביום העצמאות אלא כל השנה, וכן בגין ביקורת על הגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית.
בעתירה נגד החוק, שהוגשה ב-4 במאי 2011, הסבירו עורכי הדין חסן ג'בארין וסאוסן זהר מעדאלה ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח כי מדובר בחוק אנטי דמוקרטי הפוגע באופן חמור ומהותי בזכויות אזרח בסיסיות של האזרחים הערבים בישראל, בהן חופש הביטוי, החופש הפוליטי והאמנותי, הזכות לשוויון, בזכותם לכבוד של האזרחים הערבים, הזכות לחינוך, החופש האקדמי וחופש העיסוק.
בעתירה נטען, כי הנוסח הרחב והעמום של החוק מעלה חשש לפגיעה משמעותית בתקציביהם של מוסדות ציבוריים רבים – בהם מוסדות תרבות, חינוך ורשויות מקומיות ברחבי הארץ. כמו כן, העובדה שעל פי החוק שר האוצר יהיה זה שיחליט האם ועד כמה לקנוס את מוסדות הציבור, מעלה חשש שהוא יונע משיקולים פוליטיים, מה שיוביל באופן כמעט בלתי נמנע לאפליה באכיפת החוק באופן שרק יגביר את הרדיפה הפוליטית של אזרחי המדינה הערבים.
את העתירה הגישו שני הארגונים בשם עמותת בוגרי התיכון הערבי-אורתודוקסי בחיפה, המקיימת אירועים חינוכיים וציבוריים שונים בבית הספר, בהם כאלה העוסקים בנכבה וכאלה המאתגרים את מושג המדינה היהודית ודמוקרטית; הורים לתלמידים מבית הספר היהודי-ערבי "גליל" במשגב, בו נערכות פעילויות חינוכיות לציון יום הזיכרון ויום העצמאות, לצד ציון הנכבה; והגיאוגרף פרופ' אורן יפתחאל מאוניברסיטת בן גוריון, שבמחקריו ובעבודתו האקדמית מבקר את הגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית.
