תושבי הכפר הבלתי מוכר אום אלחיראן ערערו מחדש לבית המשפט העליון בדרישה לחבר את היישוב למי שתייה
תושב הכפר הבדואי הבלתי מוכר אום אלחיראן בנגב ערער השבוע לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד סאוסן זהר מארגון עדאלה בדרישה לחבר את הכפר לרשת המים הארצית. בכפר אום אל חיראן מתגוררים 500 תושבים ללא חיבור למים או חשמל ומקור המים הקרוב ביותר שממנו קונים התושבים את המים בעלות גבוהה הוא במרחק 8 ק"מ
תושב הכפר הבדווי הבלתי מוכר אום אלחיראן בנגב ערער השבוע לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד סאוסן זהר מארגון עדאלה בדרישה לחבר את הכפר לרשת המים הארצית. בכפר אום אל חיראן מתגוררים 500 תושבים ללא חיבור למים או חשמל ומקור המים הקרוב ביותר הוא במרחק 8 ק"מ, ממנו רוכשים התושבים את המים בעלות גבוהה. התושבים נצטוו לעבור להתגורר באום אלחירן ע"י הממשל הצבאי בשנת 1952 ומאז הם מתגוררים שם.
העותר סלים אבו אל-קיעאן מנהל מזה כעשור מאבק משפטי בשם 34 משפחות המתגוררות ביישוב למען השגת נגישות מינימלית למי שתייה. תביעותיהם נדחו בערכאות שונות והם כבר עתרו בעבר לבג"ץ, אשר קבע בעתירה משותפת לשישה כפרים בדואים בלתי מוכרים שהוגשה על ידי עדאלה, כי קיימת לכל אדם הזכות לנגישות מינימלית למים ללא קשר למעמדו החוקי של היישוב בו הוא מתגורר וללא תלות בצווי פינוי או הריסה הקיימים כנגד התושבים.
אבו אל-קיעאן עתר השבוע לבג"ץ לאחר שבית המשפט העליון קבע בעניינו בעתירה קודמת כי אכן לא ברור היא קיימת לכפר אום אל חיראן נגישות מינימלית למים וכי עניין זה דורש בחינה נוספת. בהמשך לפסק הדין של בג"ץ דרישתו של אבו אל קיעאן הגיעה לוועדת הכלכלה, אשר קבעה ביחד עם הגורמים הרלוונטיים כי לאום אל חיראן אין נגישות מינימאלית למים אך למרות כל אלו ועדת המים ובית הדין למים שוב דחו את עתירות תושבי הכפר לחברו למקור מים.
בעתירה טוענת עו"ד זהר מעדאלה כי אספקת מי שתייה לתושבים הינה חובה חוקתית של המדינה וכי כיום נאלצים תושבי אום אל חיראן לרכוש את מי השתייה שלהם מגורם פרטי המרוחק 8 ק"מ מהכפר ולמעשה תלויים בחסדיהם של גורם פרטי זה שאינו פועל על פי חוק ואין לו רישיון לספק מים. עוד נטען בעתירה כי החלטת בית הדין למים לדחות בקשת התושבים מכיוון שקיימים נגדם צווי פינוי והריסה הינה מנוגדת לפסיקה הקודמת של בג"ץ שקבעה כי צווים מסוג זה לא שוללים את הזכות לנגישות מינימלית למים.
