דרישה לבטל את מדיניות מינהל מקרקעי ישראל, המאפשרת לשווק ולהקצות קרקעות שבשליטת קרן קיימת לישראל (קק"ל) במכרזים הפתוחים ליהודים בלבד

קק"ל שולטת במאות אלפי דונמים שהיו בבעלותם של ערבים לפני קום המדינה, ובבעלותה נמצאים כיום כ-2.5 מיליון דונם, כ-13% משטח המדינה. משקלן הכולל של הקרקעות שבבעלות ציבורית מגיע ל-93% משטח המדינה – חלק ניכר מהן רכוש פלסטיני של יישובים שנעקרו או נהרסו וקרקעות שהופקעו מידי הערבים על פי מסכת רחבה של חוקי הפקעה.

באוקטובר 2004 עתרנו לבג"ץ נגד מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י), שר האוצר וקק"ל בדרישה לבטל את תקנה 27 לתקנות חובת המכרזים, המונעת מאזרחי המדינה הערביםמלהשתתף במכרזים לשיווק קרקעות קק"ל. בעקבות הגשת העתירה ביקשה קק"ל כי בית במשפט העליון לא ידון בסוגיות המועלות בעתירה, מאחר והיא ממוקמת "בלב לבם של צמתים אידיאולוגיים, מכוננים" וכי הן "מחייבות דיון והכרעה בשאלת אופייה וזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, באחריות הדדית ובשותפות הגורל לעם היהודי בתפוצות." 

במאי 2009 חתמו המדינה וקק"ל על הסכם עקרונות לחילופי קרקעות, שלפיו המדינה תפצה את קק"ל ותעביר לה אדמות מדינה, אם ערבי אזרח ישראל יזכה במכרז על מגרש שבשליטת קק"ל. באוגוסט 2009 עבר בכנסת חוק חדש לרפורמה בקרקעות, שגם הוא עוסק בחילופי קרקעות בין המדינה לקק"ל. התיק תלוי ועומד.

בג"ץ 9205/04, עדאלה נגד מינהל מקרקעי ישראל והקרן הקיימת לישראל