הקמת מעון נעול לנערות ערביות
מעון נעול הינו מוסד חינוכי-טיפולי המהווה חלופה לאמצעי ענישה נגד נוער עבריין ונוער במצוקה. לפי החקיקה, רשאים בתי המשפט לצוות על החזקת נוער עבריין במעון נעול כאמצעי טיפולי-חינוכי כתחליף לאמצעי ענישה אחרים. בנוסף, רשאי פקיד סעד לפנות לבית-המשפט בבקשה להוציא צו להחזקת נוער, המוגדר כ "נזקק" או במצוקה, במעון נעול, וזאת על מנת לשקמו ולהרחיקו ממצב המאיים על עיצוב אישיותו.
- נערות ערביות המוגדרות כנזקקות או במצוקה נמצאות במצבים מסוכנים ביותר עד כדי סיכון חייהן בתוך החברה שלהן בשל העדרה של מסגרת זו.
- מדובר באכיפה מפלה של חקיקה ראשית אשר נוגעת לאמצעי ענישה משפטיים, והפליה על רקע מגדר-לאום של הנערות הערביות בישראל, וזאת בגלל שהוקמו מסגרות נפרדות של מעונות נעולים עבור נערות יהודיות, נוער יהודי ונוער ערבי, אך אין היום מסגרת דומה עבור נערות ערביות במצוקה הנמצאות בסיטואציה דומה.
בתגובתה הראשונה לעתירה הודיעה פרקליטות המדינה לבג"צ כי משרד הרווחה פועל לשם הקמת מעון נעול לנערות ערביות בצפון הארץ, וכי עד המחצית הראשונה לשנת 2004 יפתח מעון כאמור. אולם, הבטחה זו לא קוימה, ובמקום זאת המשיך משרד הרווחה להבטיח כל פעם מחדש כי מעון כאמור יפתח בתוך מספר חודשים, הבטחות שגם הן לא קוימו.
ב-22 בפברואר 2005 הוציא בג"צ צו על תנאי המחייב את משרד הרווחה להשיב בתוך 30 יום, מדוע לא לפתוח עד 1 ביוני 2005 מעון נעול לנערות ערביות במצוקה. הרכב השופטים (ביניש, נאור וגרוניס) מתח ביקורת על הסחבת שנקט משרד הרווחה מאז הגשת העתירה והבטחותיו החוזרות ונשנות שלא קוימו כי מעון נעול לנערות ערביות ייפתח בתוך מספר חודשים.
ביום 21/9/05 בג"ץ נענה לדרישת עו"ד סאוסן זהר מעדאלה להוציא מלפניו צו מוחלט המורה למדינה לפתוח, להפעיל ולאכלס מעון נעול לנערות ערביות במצוקה, לא יאוחר מתאריך 1.1.06. הצו החדש יחליף את הצו על תנאי שהוציא ביהמ"ש ב-22 בפברואר 2005 באותו עניין. עוד חייב ביהמ"ש את משרד הרווחה לשלם הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח.
ביהמ"ש קבע (השופטות ביניש, ארבל וחיות), כי "... שאלה תלויה ועומדת בפני בית המשפט זה תקופה ארוכה וטרם באה על פתרונה". ביהמ"ש הוסיף, כי "... נתקיימו חילופי דברים בכתב ובעל-פה;... הביע נכונות להקימו ואף הציג לבית המשפט לוח זמנים מתוכנן ומשוער להקמה של המעון. אף על פי כן עד היום לא עמד משרד הרווחה במשימה של מימוש הצהרת הכוונה שלו, מסיבות שונות הציג בפנינו בכל דיון מכשול חדש להקמת המוסד".
עו"ד סאוסן זהר טענה בפני בית המשפט כי זה יותר משנתיים לא הופעל כלל מעון לנערות ערביות בסיכון, בעוד שלנערים ונערות יהודים בסיכון קיימות יותר ממסגרת אחת. עוד טענה עו"ד זהר כי משרד הרווחה עיכב את פתיחת המעון תוך העלאת אמתלות ותירוצים שונים ומשונים, דבר אשר גרם נזק בלתי הפיך לאותן נערות תוך סיכון חייהן בשל העדר מסגרת מתאימה.
בג"צ 9111/03 סיוע לנשים ולנערות נגד האלימות ואח' נגד שר העבודה והרווחה; העתירה הוגשה באוקטובר 2003
לקריאה נוספת: בג"ץ הוציא צו מוחלט המחייב את המדינה להפעיל מעון נעול
