מניעת טיפול רפואי, מניעת גישתם של צוותים רפואיים, והזכות להביא מתים לקבורה
העתירה הוגשה באפריל 2002 בשיתוף עם ארגון קאנון (LAW) כנגד מפקד כוחות צה"ל באזור הגדה המערבית. בעתירה טען ארגון עדאלה כי על-ידי מניעת כניסתם של צוותים רפואיים למחנה הפליטים ג'נין ולשכם, מונע הצבא טיפול רפואי ואת פינוים של חולים, פצועים ומתים. כמו כן טען ארגון עדאלה כי פעולות הצבא מפירות את הזכות של הפצועים לשלמות הגוף ואת זכותם של המתים לכבוד, וכי סירוב הצבא להתיר למשפחות לקבור את מתיהם במהירות ובצורה מכובדת הינו בלתי מוצדק ומהווה מעשה נקמה שרירותי.
העתירה נדחתה באפריל 2002. בפסק-הדין שניתן בתאריך 8 באפריל 2002 טען בית המשפט כי: "כוחותינו הלוחמים מחויבים לקיים את הכללים ההומניטאריים הנוגעים לטיפול בפצועים, בחולים ובגופות הרוגים. השימוש לרעה שנעשה בצוותים רפואיים בבתי-חולים ובאמבולנסים מחייב את צה"ל לפעול למניעת פעילות כזאת, אך כשלעצמו אינו מתיר הפרה גורפת של הכללים ההומניטריים. ואכן, זוהי גם עמדתה המוצהרת של המדינה. עמדה זו מתבקשת לא רק מן המשפט הבינלאומי, שעליו מסתמכים העותרים, אלא גם מערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית."
בג"צ 2941/02 בדיע ראיק סואבטח ואח' נגד מפקד כוחות צה"ל באזור הגדה המערבית; העתירה הוגשה באפריל 2002; פסק-דין ניתן באפריל 2002.
