השימוש באזרחים פלסטינים כמגנים אנושיים

העתירה ביקשה למנוע מהצבא להשתמש באוכלוסייה האזרחית הפלסטינית כמגן אנושי או כבני ערובה בעת ביצוע מעצרים, בין היתר באמצעות "נוהל שכן" – נוהג שבו מתבקש קרוב משפחה או שכן של מי שהצבא מחפש אחריו ללכת לפני כוח צבאי המבצר בית, לדפוק על דלתו או לבקש ממנו להסגיר את עצמו, בהנחה כי ה"מבוקש" לא יירה על השכן. השימוש באוכלוסייה אזרחית כמגינים אנושיים או כבני ערובה מהווים הפרה בוטה של אמנת ז'נבה הרביעית, ולפיכך הוא בבחינת פשע מלחמה.

באוקטובר 2005 קיבל בג"ץ את העתירה וקבע כי השימוש באזרחים פלסטינים לצורך זה מנוגד למשפט ההומניטרי הבינלאומי. העתירה הוגשה במאי 2002 על-ידי שבעה ארגוני זכויות אדם: עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, בצלם, רופאים לזכויות אדם, הועד הציבורי נגד עינויים, קאנון - העמותה הפלסטינית להגנה על זכויות אדם והסביבה והמוקד להגנת הפרט. 

בג"צ 3799/02 עדאלה ואח' נגד יצחק איתן ואח'; העתירה הוגשה במאי 2002;