עתירה לביטול הוראת חקיקה השוללת את קצבת הבטחת ההכנסה ממי שבבעלותו או בשימושו רכב מנועי
בשנת 2004 עתר עדאלה לבג"ץ בשם מר סלאח חסן, תושב הכפר משהד, באמצעות עו"ד גדיר ניקולא נגד התיקון לחוק הבטחת הכנסה, המונע ממקבלי קצבת הבטחת הכנסה שימוש ברכב או בעלות על רכב. בשנת 2007 הגישה עו"ד סאוסן זהר עתירה מתוקנת בעניין.
בשנת 2004 הגיש מר חסן למוסד לביטוח לאומי בקשה למתן אישור לשימוש ברכב, הואיל ועליו לסייע לבתו הסובלת מעיוורון. בבקשתו הסביר כי הוא האדם היחיד שיכול ללוות אותה ולהסיעה על מנת שתישאר במעקב רפואי ולטפל בשאר ענייניה היומיומיים, אך בקשתו נדחתה. בתשובה שקיבל מהביטוח הלאומי נטען כי "אין עדות לכך שיש צורך לשימוש ברכב לצרכים רפואיים, ועיוורון אינו סיבה מוצדקת לרכב לצרכים רפואיים. אין עדות לטיפולים דחופים רבים או ביקורים בבתי חולים ומרפאות."
בעתירה נטען כי התיקון לחוק הבטחת הכנסה השולל קצבת הבטחת הכנסה מזכאים במקרה של שימוש או בעלות על רכב אינו חוקתי ופוגע בזכות לשוויון, לקיום מינימלי בכבוד, בזכות לביטחון סוציאלי ובזכות לקניין. עו"ד זהר טענה בשם העותרים כי "אין כל מחלוקת על כך שהבטחת ההכנסה היא רשת הביטחון האחרונה מפני מחסור קיומי" וכי "יישומו של סעיף 28 לחוק גורמת לשלילה מוחלטת של אותה רשת מגן אחרונה", אשר מותירים את הזכאים לקצבה "ללא אמצעי קיום מינימליים" וללא "כל אפשרות להתקיים הן מבחינה אנושית והן מבחינה פיזית וכלכלית". השימוש ברכב מאפשר לזכאים לקצבה לנהל חיי יום-יום תקינים, לרבות התייצבות בלשכת התעסוקה, חיפוש אחר מקומות עבודה, נגישות לקבל טיפולים רפואיים ועוד.
ביוני 2009 הורה בג"ץ למוסד לביטוח לאומי ולמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לנמק מדוע מי שבבעלותם או בשימושם רכב מנועי אינם יכולים לקבל קצבת הבטחת הכנסה, לפי תיקונים חדשים לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982.
בפברואר 2012 קיבל בית המשפט פה אחד את העתירה, ונשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית ביניש בחרה לסיים את כהונתה בהקראת פסק הדין.
לקריאה נוספת ראו הודעה לעיתונות
בג"ץ 10662/04, סלאח חסן ואח' נגד המוסד לביטוח לאומי ואח'