נגישות למי שתייה נקיים בכפרים הלא-מוכרים בנגב

תושבי הכפרים הלא-מוכרים בנגב אינם מקבלים אספקה סדירה של מים לשתייה ולשימוש ביתי. חוסר הנגישות למים בא לביטוי בין השאר במרחק הרב של נקודות מים אזוריות מהכפרים ובצורך להשתמש באלטרנטיבות מאולתרות כגון צינורות גומי להתחברות אל נקודות המים - אלטרנטיבה אשר אינה קיימת בכל המקומות בשל המרחק הרב של נקודות המים מאזורי המגורים.

• נושא העתירה הוא זכותם של תושבי הכפרים הלא-מוכרים בנגב למים באיכות ראויה ובאופן נגיש וזמין.

• מדיניות המשיבים מפרה את זכותם היסודית של תושבי הכפרים הלא-מוכרים בנגב למים, שהיא תנאי יסוד לקיום אנושי. ללא אספקה סדירה של מים באיכות ובכמות ראויות, קיימת סכנה של ממש לבריאותם ואף לחייהם של התושבים.

  כתוצאה מהגשת העתירה, באוקטובר 2001 נוסדה ועדת מים אשר תפקידה לבדוק את מצב אספקת המים בכפרים הנ"ל. נציגי עדאלה נפגשו עם נציגי ועדת המים מספר פעמים בכדי לספק להם מידע וללוותם בביקוריהם בכפרים הלא-מוכרים. בדיון שהתקיים בעתירה בנובמבר 2001, דחה עדאלה את הצעת המדינה להוסיף מספר נקודות מים אזוריים במוקדי מים מחוץ לכפרים מפני שאלה לא ענו על צרכיהם של תושבי הכפרים. מספר צינורות מים הונחו בכמה כפרים ואחד מהכפרים - הנמצא בתהליך ההכרה אף חובר לרשת המים. בדיון נוסף בעתירה שהתקיים ביוני 2000 הודיע עדאלה לבית המשפט כי צינורות המים אינם מספקים מענה לצורכי המים של התושבים. בית המשפט הורה לוועדת המים לספק דו"ח מיוחד על ממצאיה עד לאוקטובר 2002. בפברואר 2003 קיבל בית המשפט את עתירת עדאלה באופן חלקי, והורה למשיבים לספק מים הראויים לשתייה באופן סדיר לתושבי הכפרים מושאי העתירה, וזאת באמצעות התקנה של 58 חיבורי מים והקמת ועדת מים. בית המשפט שמר על זכות העותרים לשוב ולעתור בעתיד.

בג"ץ 3586/01 המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב ואח' נ. שר התשתיות הלאומיות