דרישה להפעיל את התחנות לבריאות המשפחה ביישובים לקייה וחורה שבנגב
ביישובים לקייה וחורה ישנן שתי תחנות פעילות לבריאות המשפחה, אחת בכל יישוב. שתי המרפאות אינן מספקות שירות ראוי למטופלים בהן. במרפאות שוררת צפיפות רבה, הפוגעת באיכות השירות המסופק לנשים ולפעוטות. התחנה לבריאות המשפחה ביישוב לקייה משרתת כ-11,000 נפשות מתושבי היישוב ותושבי הכפרים הלא מוכרים באזור. ביישוב חורה מתגוררים יותר מ-7,000 תושבים. התחנה היחידה לבריאות המשפחה ביישוב משרתת גם אזרחים משבט אלעוקבי (390 נפשות), משבט אבולקיעאן (881 נפשות), משבט אלעטאונה (470 נפשות), ומשבט אלסייד (כ-1,150 נפשות), אשר חיים במספר כפרים לא מוכרים בסביבת היישוב חורה. לא אחת הצהיר משרד הבריאות על הצורך בהקמת מרפאות נוספות בשני היישובים. שתי תחנות בריאות אף הוקמו בשני היישובים חורה ולקייה ע"י מפעל הפיס, אך לאחר הקמתן החליט משרד הבריאות שלא להפעילן מחמת העדר התקנים הדרושים לרופאים ולאחיות. כמו כן, על פי הקריטריונים של משרד הבריאות, פיזור תחנות לבריאות המשפחה באזור כפרי עומד "על "תחנה ליישוב שיש בו 30 לידות לפחות בשנה, או במרכז כפרי המשרת מספר יישובים.
בינואר 2004 עתר מרכז עדאלה לבית המשפט העליון נגד משרד הבריאות ומשרד האוצר, בדרישה להורות על הקצאת המשרות הדרושות לרופאים ולאחיות על מנת להפעיל תחנות בריאות המשפחה ביישובים לקייה וחורה שבנגב. העתירה הוגשה בשם עדאלה ובשמם של שמונה תושבים משני היישובים, עמותת רופאים לזכויות אדם, מועצה מקומית לקייה ואגודת הגליל. בעתירה טען עדאלה כי:
קיים הצורך החיוני בהקמת תחנות שירותי בריאות במיוחד לאור העובדה שמדובר באוכלוסייה הסובלת משיעור תמותת תינוקות גבוה, העומד על 17.1 לכל 1,000 לידות חי (בעוד ששיעור תמותת התינוקות בקרב הציבור היהודי באותו אזור עומד על 4.7 לכל 1,000).
-
ההחלטה שלא להפעיל תחנה נוספת של בריאות המשפחה ביישוב לקייה וביישוב חורה, על אף הצורך הדחוף , בכך, היא החלטה לא חוקית, ופוגעת בזכויות חוקתיות ובזכויות אדם, לרבות הזכות לחיים, הזכות לבריאות לכבוד ולפרטיות. שכן, אי פתיחת התחנות לבריאות בשני היישובים מסכנת את חיי הפעוטות ואמהותיהם הזקוקות לשירות הרפואי.
בית המשפט קבע כי העתירה תידון בפני הרכב של שלושה שופטים והורה למשרד הבריאות ולמשרד האוצר להגיש את תשובתם המקדמית לעתירה 7 ימים קודם למועד הדיון. העתירה עדיין תלויה ועומדת.
בתגובת פרקליטות המדינה לעתירה מחודש אפריל 2004 נטען כי "משרד הבריאות מכיר במצוקת כוח האדם ביישובים אלה, ולכן החליט לנייד שלושה תקנים של אחיות וחצי תקן של רופא ממחוזות אחרים למחוז הדרום [...] תוספת התקנים תחולק בין שני היישובים בהתאם לצרכים המקצועיים והמנהליים בכל יישוב". עוד הוסיפה הפרקליטות כי "תוספת תקנים זו תאפשר פתיחת תחנה נוספת של בריאות המשפחה בכל אחד משני היישובים". עם זאת טענה פרקליטות המדינה כי "איוש המשרות כפוף לאישורה של ועדת חריגים, ומשרד האוצר התחייב לדאוג כי אישור ועדת החריגים יינתן מיד לכשתוגש הבקשה לוועדה". על כן טענה הפרקליטות, ש"בנסיבות אלה נראה כי אין צורך להכריע בעתירה".
במסגרת הדיון בעתירה שהתקיים בפני בית המשפט העליון בחודש אפריל 2004, הודיעה פרקליטות המדינה כי משרד הבריאות יקצה 3.5 תקנים להפעלת תחנות הבריאות בכפרים לקייה וחורה, ולוח הזמנים לאיוש המשרות יוגש במאי 2004. מרכז עדאלה דרש איוש מיידי של תקנים אלה, במיוחד לאור הצורך החיוני בכך, והעובדה שמדובר באוכלוסייה הסובלת משיעור תמותת התינוקות הגבוה ביותר במדינה.
ביוני 2004 הגיש עדאלה תגובה לבג"ץ ובה נטען, כי הקצאת חצי תקן של משרת רופא, לא זו בלבד שאינה מספיקה בכדי לענות על הצרכים הבריאותיים החיוניים הקיימים בשני היישובים, אלא שהקצאה זו אינה עומדת בקריטריונים שקבע משרד הבריאות, שלפיהם יקצה משרד הבריאות משרת רופא נשים לכל 800 נשים הרות ומשרת רופא ילדים לכל 1000 ילדים רשומים בתחנה עד גיל 14 שנה. יתר על כן, בדיון בבית המשפט שהתקיים ביולי 2004 הודגש כי משרד הבריאות לא פירט כיצד יכול חצי תקן של רופא לממש את הפעלת שתי התחנות לבריאות המשפחה. בסוף הדיון קבע בג"ץ בפסק הדין, כי "העותרים באו על סיפוקם על-פי הסעד שנתבקש בעתירה". בג"ץ חייב את משרד הבריאות ומשרד האוצר בהוצאות העותרים בסכום של 5,000 שקל. עוד ציין בית המשפט כי ב"כ העותרים "... שמר על זכותו לשוב ולפנות לבית-המשפט במידת הצורך, אם לא יהיה בעצם פתיחת התחנות הנוספות המטפלות בבריאות המשפחה כדי להעניק שירות נאות לתושבים."
