הפעלת תוכניות שירותי חינוך ורווחה (שח"ר) באופן שוויוני גם במערכת החינוך הערבית
תוכניות אגף שח"ר של משרד החינוך, הפועלות מאז שנות ה-70, נועדו לסייע לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי קשה לשפר את הישגיהם, להעלות את ציוניהם, למנוע את נשירתם ולהשוות את רמתם לרמת שאר התלמידים במדינה. הצלחתן של תוכניות אלו גדולה, והן נחשבות ל"ספינת הדגל" של משרד החינוך. עם זאת, בעוד שכשליש מכלל התלמידים היהודים השתתפו בתוכניות שח"ר, התוכניות אינן מיושמות ביישובים הערביים.
במאי 1997 עתר עדאלה לבית המשפט העליון בשם ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי וקבוצת ועדי הורים מהנגב נגד משרד החינוך והתרבות בדרישה לשתף תלמידים ערבים בתוכניות אגף שח"ר באופן שוויוני. בעתירה נטען כי היישום הבלתי-שוויוני של התוכניות רק מרחיב את הפערים בין תלמידים יהודים לערבים, דבר אשר עומד בניגוד למנדט הרשמי של האגף - היינו צמצום פערים. בתשובתו לעתירה הודה משרד החינוך כי הוא אכן הפלה לרעה תלמידים ערבים בכל הנוגע להפעלת תוכניות שח"ר, אך עם זאת טען כי יידרשו חמש שנים להפעיל את התוכניות באופן הדרגתי גם ביישובים הערביים. כמו כן הציע משרד החינוך שבשנת 1998 הוא יפעיל את התוכניות בכל בתי הספר הערביים בנגב ובכמה בתי ספר בצפון הארץ, יעלה את מספר שעות הלימוד בכל בתי הספר הערביים בתוך חמש שנים ויגדיל את הקצבות המשרד לבתי הספר הערביים בסך של 3 מיליון שקל. משרד החינוך אף הודיע לבית המשפט שהוקמה ועדה שתבדוק את מצב החינוך בכלל בתי הספר הערביים ואת הפעלת תוכניות שח"ר בפרט.
ביולי 2000 קבע בית המשפט כי אין מחלוקת על כך שהמגזר הערבי הופלה לרעה, ועל כן יש לתקן עוול זה. הוא חייב את המשיבים לשלם הוצאות משפט בסך 20,000 שקל, ודחה את העתירה לאור תגובת המדינה.
בג"ץ 2814/97 ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי ואח' נגד משרד החינוך ואח'
