אפליה בהקצאת תקנים למשרות פסיכולוגים חינוכיים בכפרים ערבים-בדוויים בנגב

השירות של פסיכולוגים חינוכיים ניתן באמצעות כל רשות מקומית, ונתמך תקציבית ומפוקח מקצועית על ידי משרד החינוך. תפקידו של השירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י) להעניק שירותים פסיכולוגיים ושירותי ייעוץ חינוכי לתלמידים, להורים ולאנשי החינוך העובדים במערכת; לאתר קשיים, כישורים, ובעיותיהם של התלמידים והטיפול בהם. משרד החינוך קבע "תקן מומלץ" או "תקן רצוי" למשרות שתוקצינה בכל יישוב למתן שירות פסיכולוגי הולם. היעדר שירות הפסיכולוגים החינוכיים גורם, בין השאר, לחוסר יכולת איתור מוקדם של בעיות וקשיים התפתחותיים ורגשיים של ילדים וטיפול בהם, והיעדר יכולת אבחון ילדים עם קשיי למידה, ליקויי למידה ופיגור, והשמתם במסגרות המתאימות להם. בישובים הערבים-בדוויים בנגב מספר התקנים הקיים הוא כ-15, מתוך כ-49 תקנים על פי "התקן המומלץ" של משרד החינוך, היינו רק כ-30% מהתקנים המומלצים קיימים בפועל, בעוד שבישובים היהודים בנגב קיימים כ- 21 תקנים מתוך כ-27 תקנים עפ"י "התקן המומלץ" של משרד החינוך, היינו כ-80% מהתקנים המומלצים קיימים בפועל.

המחסור בפסיכולוגים חינוכיים מקשה על איתור מוקדם של בעיות וקשיים התפתחותיים ורגשיים של ילדים וטיפול בהם, ומונע אבחון ילדים עם קשיי למידה, ליקויי למידה ופיגור ושיבוצם במסגרות המתאימות להם. בטווח הארוך גורם המחסור בפסיכולוגים חינוכיים לגידול באחוזי הנשירה הסמויה והגלויה ולריבוי בעיות התנהגות, ובהן בעיות של אלימות בבתי הספר.

בעקבות העתירה התחייב משרד החינוך להגדיל את אחוז הפסיכולוגים החינוכיים בכפרים הערביים בנגב לכ-50 אחוז מהתקן הדרוש, להעלותו בהדרגה במשך השנתיים שלאחר מכן עד שיגיע לכ-80 אחוז מהתקן הדרוש, כמו ביישובים היהודיים באזור, וליישם מדיניות של העדפה מתקנת שתביא לצמצום הפערים הקיימים. בעקבות תגובתה של פרקליטות המדינה משכנו את העתירה, אך אנו ממשיכים לעקוב אחרי יישום ההתחייבות של משרד החינוך.

במאי 2004 הגיש מרכז עדאלה עתירה לבג"ץ נגד משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה. העתירה הוגשה בשמם של חמישה הורים, יושבי-ראש ועדי ההורים, ועדת המעקב העליונה לענייני החינוך הערבי בישראל, ההתאחדות הארצית של ועדי ההורים הערביים למערכת החינוך בישראל, אגודת הנגב התרבותית, אל-עונה והמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב. בעתירה דרש מרכז עדאלה להקצות את התקנים הדרושים למשרות פסיכולוגים-חינוכיים, בשבעת הכפרים הערבים-הבדווים בנגב: רהט, לקייה, כסייפה, ערערה בנגב, שגב שלום, חורה ותל-שבע, וזאת לפי "התקן המומלץ" שקבע משרד החינוך. עוד דרש עדאלה מבג"צ להורות למשיבים להנהיג סטנדרטים שוויוניים בהקצאת פסיכולוגים-חינוכיים בין האזרחים הערבים-הבדווים לבין האזרחים היהודים בנגב.

בעתירה טען עדאלה כי:

• הזכות לחינוך הינה זכות חוקתית, במיוחד כשהיא מתייחסת לחסימת חינוך אלמנטרי ובסיסי בפני תלמידים ופוגעת בתנאים מינימליים לקיומו התרבותי של האדם.

• מצב הדברים הקיים פוגע בזכותם של העותרים להזדמנויות חינוכיות שוות, זאת מאחר שילדיהם אינם זוכים למימוש זכותם הבסיסית לחינוך, בשונה מאחרים שזוכים לשירותי פסיכולוגים-חינוכיים ונהנים ממימוש הזכות לחינוך; הדבר מנציח הדבר את מצבם החינוכי הירוד, וחוסם בפניהם הזדמנויות חינוך נוספות.

  בתאריך 6 במאי 2004 הורה בית המשפט העליון לפרקליטות המדינה להשיב על העתירה תוך 30 יום.

ב-9.6.2005 הגישה פרקליטות המדינה את תגובתה לבג"ץ לפיה מתחייב משרד החינוך כי יגדיל את אחוז הפסיכולוגים החינוכיים בכפרים הערביים בנגב לכ-50% מהתקן הדרוש החל משנת הלימודים הבאה, ויעלה בהדרגה במשך השנתיים שלאחר מכן עד שיגיע לכ-80% מהתקן הדרוש, לפי אותה רמת תקנים השוררת ביישובים היהודיים בנגב.

כמו כן התחייב משרד החינוך לנקוט צעדים נוספים וליישם מדיניות של העדפה מתקנת באופן שיביא לצמצום הפערים הקיימים.

בעקבות תגובתה של פרקליטות המדינה לבג"ץ משך עדאלה את העתירה, ובג"ץ מצדו חייב את משרד החינוך בתשלום 5,000 ש"ח בגין הוצאות משפט.

התחייבות זו של משרד החינוך באה בעקבות החלטת בג"ץ בעתירה שהגיש הארגון בעניין הקצאת התקנים הדרושים לקציני ביקור סדיר בבתי הספר הערביים בנגב, באותה רמה של היישובים היהודיים בנגב, כדי לטפל בתופעת הנשירה מבתי הספר (בג"צ 6671/03 מונג'ד אבו ע'אנם נ' משרד החינוך). בהחלטת ביהמ"ש בעניין מיום 24/1/2005 נפסק כי הפער בחינוך בין הערבים ליהודים בנגב מחייבת הנהגת מדיניות של אפליה מתקנת כלפי הבדווים.

בג"ץ 4177/04 יוסף אבו עבייד ואח' נ. משרד החינוך ואח'. העתירה הוגשה בשם הארגון ובשמם של חמישה הורים, יושבי ראש ועדי ההורים, ועדת המעקב העליונה לענייני החינוך הערבי בישראל, ההתאחדות הארצית של ועדי ההורים הערביים למערכת החינוך בישראל, אגודת התרבות בנגב (אל-עונה), המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ואגודת הארבעים; בג"ץ 3926/06, אלסייד עבד אלדאים נ. משרד החינוך, התרבות והספורט;