דרישה לבטל את התערבות השב"כ במינויים בבתי ספר ערבים

בספטמבר 2004 הגיש מרכז עדאלה עתירה לבג"ץ בשמו ובשם ההתאחדות הארצית של ועדי ההורים הערביים בישראל, נגד משרד החינוך, שירות הביטחון הכללי ומשרד ראש הממשלה. בעתירה נתבקש בג"ץ להוציא מלפניו צו על תנאי וצו ביניים המונע את התערבות השב"כ במינוי מורים, מנהלי בתי ספר ומפקחים במערכת החינוך הערבית. כמו כן, נתבקש בג"ץ לקבוע דיון דחוף בעתירה.

השב"כ מתערב בהחלטות המתקבלות במערכת החינוך הערבית, לרבות אלו מהן הקשורות למינויים במערכת, באמצעות תפקיד סגן מנהל האגף לחינוך ערבי במשרד החינוך. כיום, מר אלכס רוזמן ממלא תפקיד זה. נציג זה של השב"כ במשרד החינוך משתתף בוועדות המכרזים למינויים במערכת החינוך הערבית, לרבות מכרזים למינוי מנהלי בתי ספר. דעתו של נציג השב"כ היא המכריעה באשר לקבלת או אי קבלת מועמדות להוראה במערכת החינוך הערבית. יתר על כן, דעתו ונימוקיו של נציג השב"כ במערכת החינוך הערבית לעולם אינן נרשמות בפרוטוקול הדיון של ועדת המכרזים.

מרכז עדאלה השיג מידע מהימן אודות מעורבות השב"כ במערכת החינוך הערבית בכלל, ובתהליך המינויים במסגרתה בפרט. מידע זה כולל שלושה מכתבים של שלושה שרי חינוך לשעבר המאשרים את מעורבות השב"כ במערכת החינוך הערבית: שולמית אלוני, יוסי שריד ואמנון רובינשטיין.

בנוסף, השיג עדאלה תצהיר מעובדת בכירה לשעבר במשרד החינוך, ד"ר דפנה גולן, אשר אישרה כי סגן מנהל האגף לחינוך ערבי במשרד החינוך הינו נציג השב"כ, השולט למעשה באותו אגף, לרבות בהחלטות מנהל אותו אגף, תפקיד שממלא אותו היום מר עבדאללה ח'טיב.

העותרים טענו בעתירה, כי התערבות השב"כ במערכת החינוך הערבית באמצעות תהליך מינו מועמדים להוראה באותה מערכת אינה חוקית משום ששב"כ נטול סמכות כלשהי בחוק. בנוסף טענו העותרים, כי מעורבות זו של השב"כ מהווה אפליה פסולה של מועמדים להוראה ערבים, שכן היא קיימת רק במערכת החינוך הערבית. "מדובר", טענו העותרים, "בהפרה ברורה וגלויה לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה".  העותרים הוסיפו, כי הואיל ומדובר באפליה על רקע שייכות קבוצתית, כלומר מפאת מוצאם הלאומי של המועמדים להוראה במערכת החינוך הערבית, יוצא שמדובר בהפליה הגורמת להשפלה ולכן בהכרח נוצרת פגיעה ממשית בזכות של אותם מועמדים לכבוד.

בנוסף, העותרים טענו כי מעורבות השב"כ במערכת החינוך הערבית מהווה פגיעה בזכות היסוד לחינוך של התלמידים הערבים. לנוכח מעורבות השב"כ בתהליך מינוי מועמדים להוראה במערכת החינוך הערבית, נאלצים התלמידים הערבים ללמוד במקום שבו שוררת תרבות של פחד, שליטה ושתיקה. בהכרח, אפוא, נפגעת זכותם היסודית של תלמידים אלה לחינוך. כמו כן, העותרים טענו כי הזכות לחופש עיסוק של המועמדים להוראה הערבים, המעוגנת בחוק יסוד: חופש העיסוק, מופרת גם כן בעקבות המעורבות הפסולה של השב"כ בתהליך מינויים. זאת ועוד, זכות הטיעון של אותם מועמדים נפגעת אף היא, לאור העובדה שאין ביכולתם לדעת את סיבת פסילתם ואתגורה מהבחינה המשפטית, שכן עמדת נציג השב"כ בוועדת המכרז לעולם אינה מתועדת. יוצא, שמועמדים להוראה במערכת החינוך הערבית אינם זוכים להליך הוגן בכל האמור לתהליך ברירת מועמדויותיהם.

עוד נטען בעתירה, כי השליטה המבנית במערכת החינוך הערבית באמצעות מעורבות השב"כ בתהליך קבלת ההחלטות במסגרתה, והחשוב שבהם תהליך קבלת ההחלטות באשר למינויים לאותה מערכת, מקורה בימי השלטון הצבאי שהונחת על המיעוט הערבי בשנים 1966-1948. בעתירה נחשפו כמה אלמנטים של השליטה האמורה באמצעות מכתבים של מורים נגד מדיניות משרד החינוך, שנכתבו בשנות החמישים של המאה הקודמת.

בעקבות הגשת העתירה הורה בית המשפט למשיבים, ביום 6.9.2004, להשיב לבקשות לצו על תנאי ולצו ביניים תוך 30 יום.

ביום 20.10.2004 הגישה פרקליטות המדינה לבג"ץ את תגובתה לעתירה בה טענה פרקליטות המדינה, כי "בהתחשב בעובדה כי ועדת דוברת עוסקת, בין השאר בסוגיה הנדונה והיא צפויה להתייחס אליה בדוח שיוגש על ידה בקרוב [...] אין מקום לדון בעתירה לגופה, ומן הראוי להמתין להמלצותיה של ועדת דוברת אשר צריכה להתייחס לסוגיה".

עוד נטען בתגובת הפרקליטות, כי רשאיות ומוסמכות הרשויות המוסמכות לקבל לידיהן מידע רלבנטי, ובכלל זה כלל המידע הרלבנטי מגופי ביטחון לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981.

בנוסף נטען, כי אין יסוד לסעד המבוקש בעתירה לפיה תימנע מעורבות שירות הביטחון הכללי בכל דרך שהיא בהליכי מינוי של עובדי חינוך, "שכן קודם למינויו של אדם כעובד מדינה, מוסמך ורשאי שירות הביטחון הכללי, להעביר מידע למשרד החינוך, וזאת לשם בחינת התאמתו ובחינת נתוניו האישיים, קודם מינויו כעובד חינוך".

בתגובת עדאלה שהוגשה ב-3.11.2004, נטען, שמשרד החינוך אינו מכחיש ואינו מפריך את הטענות שהועלו בעתירה בדבר נוכחות איש שב"כ באגף לחינוך ערבי, שאינו איש חינוך, בתפקיד של סגן מנהל האגף; ואינו מכחיש כי מבנה מוסדי לקוי זה קיים אך ורק באגף לחינוך ערבי. עוד נטען בתגובת עדאלה, כי המשיבים אינם מתמודדים עם טענותיהם המבוססות של העותרים בדבר ההשפעה המכרעת, הבלתי חוקית, של אותו אדם על מינויים במערכת ההוראה הערבית במשרד החינוך.

ולעניין טענת פרקליטות המדינה בדבר הצורך בקבלת מידע על עברם הפלילי של המועמדים למשרות במשרד החינוך, נטען, כי העותרים אינם חולקים על הצורך במידע שכזה, אך העתירה מתייחסת למעורבות השב"כ במינוי מועמדים נטולי עבר פלילי.

אשר לוועדת דוברת, נטען כי "מדובר בוועדה ממליצה אשר אין מידע כלשהו לגבי תוכן המלצתה, המועד שלה, והאם בכלל תתקבל אותה המלצה, לכן, לאור אי החוקיות שמצביעה עליה העתירה, הן עובדתית והן משפטית, חובה לקיים את העתירה ולא לבטלה". לפיכך התבקש בית המשפט לקבוע דיון דחוף בעתירה.

ביום 22.6.2005, הודיעה פרקליטות המדינה לבג"ץ על ביטול משרת איש השב"כ המכהן כסגן מנהל האגף לחינוך הערבי במשרד החינוך וכי משרד החינוך מקבל את ההמלצה בדו"ח דוברת שלפיה "משרד החינוך מבטל את המשרה של איש השב"כ ובעתיד לא יתקיימו באגף לחינוך ערבי או בשלוחה שלו תפקיד דומה, מינהל החינוך האזורי ומשרד החינוך יהיו אחראים למנוע מינויים או לפטר מורים, מנהלים ובעלי תפקידים אחרים שאינם מקיימים את מטרות החינוך הממלכתי יהודים וערבים כאחד".

ההודעה החשובה הנ"ל סותרת את הודעתה הקודמת של פרקליטות המדינה, שהוגשה לבג"ץ ביום 20.10.2004 שבה נטען כי הרשויות המוסמכות רשאיות לקבל לידיהן מידע רלבנטי מגופי ביטחון לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981. אולם, ארגון עדאלה השיב בפני בג"ץ, כי החוק אינו מסמיך איש השב"כ להתערב במינויים.

בתגובה להודעת הפרקליטות הנ"ל ציין ארגון עדאלה, כי אמנם הודעה זו מהווה צעד חשוב, אך יש לעקוב אחר המינויים בעתיד כדי לוודא שהשב"כ לא ימצא דרכים חדשות להתערבות במערכת החינוך הערבית.

בג"ץ 8193/04 ההתאחדות הארצית של ועדי ההורים הערביים בישראל ואח' נגד משרד החינוך ואח'