עתירה לביהמ"ש המחוזי בשל סירובם של עיריית לוד ומשרד החינוך לרשום תלמיד ערבי בבית ספר יהודי בלוד

ביום 23/08/05 הגיש ארגון עדאלה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב, כנגד החלטת עיריית לוד ומשרד החינוך לא לקבל ילד ערבי (בגיל 8) לבית ספר יהודי, על רקע שייכותו הלאומית. העתירה הוגשה, באמצעות עו"ד עביר בכר מארגון עדאלה ובשמם של הילד והוריו.

הגשת העתירה באה בעקבות תשובת משרד החינוך ועיריית לוד לערעור שהוגש ע"י עדאלה בסוף חודש יולי באותו עניין. מתשובת עיריית לוד לערעור עולה, כי סירוב רישומו של הילד לבית הספר היסודי הממלכתי "זבולון המר" בלוד נובע מכך, כי בית הספר הנ"ל נמצא בשכונה יהודית וכל תלמידיו הנם יהודים. בנוסף נטען, כי טובתו של הילד מחייבת שהוא ילמד בבית ספר שבו הוא לומד עתה, שהנו בית ספר מעורב בעל תוכנית לימודית המותאמת לצרכי הילד הערבי. משרד החינוך טען מצידו, כי העברת הילד לבית ספר זבולון המר, השוכן סמוך לביתו, תפגע בטובתו כילד מפאת החשש מקשיי הסתגלות.

בעתירה נטען, כי מתשובותיהם הנ"ל של העירייה ומשרד החינוך, עולה בבירור ניסיונם להחיל תפיסה חדשה במשרד החינוך, המושתתת על עקרון "ההפרדה הגזעית" והמנוגדת לכל עקרונות היסוד והחינוך במדינה דמוקרטית. לפי תפיסה בלתי חוקית זו, שילובו של ילד ערבי בבית ספר יהודי פוגע בטובתו, שכן בהיותו ערבי, עדיף שישתלב בבית ספר מעורב או בבית ספר ערבי. "השימוש בעקרון 'טובת הילד' נעשה על ידי המשיבים תוך גילוי מידה גדולה של פטרנליזם ותוך שלילה מוחלטת של אוטונומית הרצון של העותרים", נטען בעתירה.

בעתירה הודגש, כי על-פי האמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן, למיעוטים לאומיים ישנה זכות לפתח את תרבותם ולשונם מתוך הכרה באוטונומיה התרבותית שלהם, בד בבד אמנות אלו אוסרות על מוסדות המדינה להנהיג מדיניות של אפליה על רקע שייכותם ומוצאם הלאומי של מיעוטים אלה, בבואם להשתלב במוסדות וברשויות המדינה הפתוחים בפני כלל האזרחים.

משפחות ערביות המתגוררות בערים המעורבות ניצבות בפני דילמה קשה הנובעת ממצב בתי הספר הערביים הירוד, בלשון המעטה. ההזנחה המתמשכת של מוסדות המדינה לבתי הספר הערביים באותם ערים, הביאה להידרדרות חמורה במצבם הבאה לידי ביטוי, בין היתר, בתנאים בטיחותיים קשים, צפיפות רבה בכתות ומחסור בשירותים בסיסיים. אי לכך, הורים ערבים מעדיפים לעיתים, לרשום את ילדיהם בבתי ספר יהודיים מתוך דאגתם להישגי ילדיהם, בריאותם ועתידם. התוצאה מכך הנה, כי המדינה מתעלמת ממצבם של בתי הספר הערביים מחד, ומאידך מונעת את רישומם של תלמידים ערבים לבתי ספר יהודים.

עוד הוסיפה עו"ד בכר, כי התערבותם הבוטה של העירייה ומשרד החינוך בחופש הבחירה של ההורים מהווה פגיעה קשה בזכותם החוקתית לחופש בחירה בחינוך. מדובר בהחלטה הנוגדת את עקרון "איסור האפליה" ופוגעת מעל הנדרש בזכות החוקתית לשוויון, לכבוד ולחינוך וכן פוגעת בזכותו על-פי חוק של הילד, ללמוד קרוב למקום מגוריו.

בעקבות הגשת העתירה חזר בו משרד החינוך מעמדתו הראשונית המסרבת רישום הילד, והודיע לבית המשפט כי לאחר ששקל את עמדתו מחדש, אין הוא מתנגד לרישומו של הילד לביה"ס זבולון המר בלוד. לעומת זאת, עמדה עיריית לוד על סירובה לרישום הילד ואף העלתה בפני בית המשפט טענות חדשות, שלא נטענו על-ידה קודם להגשת העתירה. כך למשל טענה עיריית לוד, כי המשפחה איננה מתגוררת בלוד אלא בעיר רמלה, וכי אזור הרישום שבו המשפחה טוענת שהיא מתגוררת בו, שייך לבי"ס ערבי. עו"ד עביר בכר הפריכה במהלך הדיון בפני ביהמ"ש את כל טענותיה של עיריית לוד, והוסיפה כי העירייה ממשיכה במאמציה לחפש אחרי טענות שאין להן כל בסיס עובדתי, בניסיון להסוות את הסיבות האמיתיות העומדות מאחורי סירובה לרשום את הילד בבית הספר זבולון המר במיוחד.

ביום 4/09/05 הוציא בית המשפט מלפניו (השופט ע. מודריק) צו ביניים המורה לעיריית לוד לרשום את התלמיד בבית הספר היהודי "זבולון המר" בלוד.

השופט מודריק אשר על פניו, לא השתכנע בדברי ב"כ עיריית לוד, כתב בהחלטתו, כי על פני הדברים ניראה שיש טעם בעתירה והוסיף "שאלה קשה היא בעיניי למה העירייה מתעקשת לשמור את בית ספר זבולון המר כבית ספר של אוכלוסייה יהודית בלבד".

יצוין, כי בית המשפט נתן לעיריית לוד ארכה של שבעה ימים להגיש תשובתה הסופית לעתירה וכי עד למתן פסק דין סופי בעתירה ילמד הילד בבית הספר "זבולון המר".

ביום 12.9.2005 הודיעה עריית לוד לבית המשפט על הסכמתה לרשום את הילד בבית הספר. בעקבות זאת העתירה נמחקה.

עת"מ 2293/05 תמיר חסניין ואח' נ' עיריית לוד ומשרד החינוך