מרכז עדאלה עתר לבג"ץ נגד חוק שלילת הקצבאות מהורי קטינים פלסטינים שהורשעו ב”עבירות ביטחוניות”

היום, 20 במרץ 2025, עתר עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל – לבג"ץ בדרישה לבטל את תיקון מס' 251 לחוק הביטוח הלאומי, השולל קצבאות סוציאליות מהורי קטינים פלסטינים שהורשעו בעבירות ביטחוניות.

העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד לובנא תומא ממרכז עדאלה, קובעת כי מדובר בחוק בלתי חוקתי הפוגע באופן בוטה בזכויות היסוד של שוויון, קיום בכבוד וקניין, תוך אפליה מכוונת נגד משפחות פלסטיניות. העתירה מדגישה כי החוק מהווה ניסיון ישיר לעקוף את פסיקת בג"ץ מ-2021, אשר פסל הסדר בעל פגמים מהותיים זהים.

לקריאת העתירה
לקריאת נוסח התיקון
למידע נוסף על החלטת בג״ץ מ-2021

החוק החדש, שאושר ב-19 בנובמבר 2024, שולל באופן גורף שורה של קצבאות חיוניות – בהן קצבת ילדים, מענק לימודים, מזונות, תוספות תלויים לקצבאות אחרות ותוספות להורים במסגרת חוק הבטחת הכנסה – מהורי קטינים המרצים עונש מאסר בעבירות ביטחוניות כהגדרתן הרחבה בחוק המאבק בטרור. החוק מוחל גם רטרואקטיבית, כך שהשלילה תחול גם על הורים שילדיהם כבר מרצים מאסר במועד כניסתו לתוקף.

פגיעה מכוונת במשפחות פלסטיניות וענישה קולקטיבית

העתירה טוענת כי החוק מקבע הבחנה פסולה ובלתי מידתית בין הורים לקטינים שהורשעו בעבירות ביטחוניות לבין הורים לקטינים שהורשעו בעבירות פליליות אחרות. הבחנה זו נשענת על תיוג קבוצתי גזעני, אשר יוצר מנגנון ענישה קולקטיבית הפוגע כמעט בלעדית במשפחות פלסטיניות.

הנתונים ממחישים את האפליה הטבועה בחוק: לפי נתוני שירות בתי הסוהר (שב"ס) ממרץ 2024, מתוך 194 אסירים ביטחוניים בגילאי 16 עד 18, 183 הם פלסטינים. כלומר, החוק נועד לפגוע באופן מכוון במשפחות פלסטיניות, ומשמש בפועל ככלי ענישה על רקע לאומי.

מעבר לכך, העתירה הדגישה כי החוק שולל קצבאות שנועדו להבטיח  קיום מינימלי ולמנוע הידרדרות לעוני, וכך מחריף את המצוקה הכלכלית בקרב משפחות פלסטיניות שממילא חיים בתנאים של הדרה חברתית וכלכלית.

מדובר בחקיקה המבוססת על מניע גזעני ונקמני, המנצלת אמצעים כלכליים כדי להעניש הורים על מעשי ילדיהם. החוק מנצל את מערך הרווחה ככלי דיכוי פוליטי, תוך רמיסת עקרונות השוויון והזכויות החברתיות.

הכנסת חקקה ביודעין חוק בלתי חוקתי

הכנסת קידמה את החוק תוך ידיעה ברורה כי הוא אינו עומד באמות המידה החוקתיות שנקבעו בפסיקת בג"ץ. נציגי הייעוץ המשפטי לכנסת ולוועדות התריעו מפני כך לאורך כל הדיונים, והבהירו כי מדובר בהחזרת הסדר שנפסל ונמצא בלתי חוקתי – הפוגע בזכויות יסוד בצורה חמורה.

בעתירה הודגש כי המחוקקים הסתפקו בתיקון פגם פרוצדוראלי צר, הנוגע לזהות הגורם המוסמך לקבוע אם העבירה שבוצעה נחשבת ל"מעשה טרור", אמנם, פרט לתיקון נקודתי זה, החוק הנוכחי משמר ואף מחמיר את ההסדר שנפסל ומעמיק את הפגיעה בזכויות יסוד.  והופך, שוב, את מערכת הרווחה לכלי ענישה גזעני ונקמני.