ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ בשם פליטים פלסטינים נגד חוקי אונר"א

מרכז עדאלה עתר היום, 16.1.2025, לבג"ץ נגד חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024 וחוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה–2024 המבקשים להפסיק את פעילות את סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים אונר"א. העתירה הוגשה בשמם של עשרה פליטים פלסטינים שייפגעו קשות מהחוקים, יחד עם גישה - המרכז המשפטי לחופש תנועה ומרכז עדאלה. בעתירה נטען כי חוקים אלה פוגעים בזכויות אדם בסיסיות ובחובותיה של ישראל על-פי המשפט הבינלאומי, ויהיו להם השלכות הומניטריות הרות אסון. העותרים ביקשו מבית המשפט העליון להוציא צו ביניים המורה על עיכוב כניסתם לתוקף של חוקי אונר"א, שאמורים להיכנס לתוקף ב- 30.1.2025,  עד למתן פסק-דין סופי בעתירה.

לקריאת העתירה לחץ כאן

בג״ץ 41922-01-25  שאהר עלקם נ. הכנסת

חוקי אונר"א

ביום 28.10.2024, חוקקה הכנסת את חוקי אונר"א שמטרתם למנוע כל פעילות של אונר"א בישראל ולמנוע שיתוף פעולה בין הסוכנות לבין רשויות המדינה או אנשים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין. החוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה-2024 קובע, כי אונר"א לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות, במישרין או בעקיפין, בשטחה הריבוני של מדינת ישראל". להוראה זו השלכות ישירות על פעילות אונר"א בשטחי מזרח ירושלים ומשמעותה הינה הפסקה טוטאלית של פעילות אונר"א שם. חוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה-2024 מבטל באופן מיידי את הסכם שיתוף הפעולה בין ישראל לאונר"א משנת 1967 . 

העתירה

העתירה, שהוגשה באמצעות המנהלת המשפטית של מרכז עדאלה, ד"ר סוהאד בשארה, נטען כי החוקים עלולים לשתיק את פעילות אונר"א במזרח ירושלים, בגדה המערבית ובעזה. שכן, לשם הפעלת המערך באזורים אלה, נדרשת אונר"א לרשת תיאום רב מערכתית עם רשויות המדינה בישראל. בין היתר, אלה כוללים הקמת מטה ניהולי ולוגיסטי לסוכנות; אשרות שהייה ועבודה לצוותיה; תיאום עם רשויות הצבא בקשר לפעילות הארגון; הסדרי פטור ממכס, היטלים ומיסוי; יבוא טובין וציוד, כולל תרופות; תיאומים בקשר להכנסת והעברת תרופות ומצרכים חיוניים נוספים לאזורים השונים; רשיונות ורישום לצי רכבי הסוכנות ותיאום לגבי מערכי התפעול בעת מבצעים צבאיים. תיאום כאמור דרוש גם לתפקוד מערך הסיוע ההומניטרי בעזה בעת המלחמה. 

על ההשלכות ההרסניות על חייהם של הפליטים הפלסטינים העידו העותרים. אחד העותרים העיד כי: ״המשמעות של השעיית אונר"א עבורי היא שאיני יכול לקנות תרופות למחלות כרוניות שיבטיחו את הישרדותי. הפסקת התרופות האלה, שהסוכנות מספקת לי ללא תשלום, פירושה הידרדרות מצבי הבריאותי, כי אשתי ואני לא יכולים להרשות לעצמנו לקנות את כל התרופות האלה".  עותר נוסף העיד כי ״הפסקת פעילות אונר"א משמעותה גזר דין מוות עבורי, כי אני לא יכול לקנות תרופות למחלות הכרוניות שלי או של אשתי. ההכנסה הזעומה של אשתי מספיקה בקושי למזון, ואם אונר"א תפסיק לפעול נצטרך לבחור בין תרופות לבין מזון בסיסי.״

בעתירה נטען כי יישום החוקים, אשר מטרתם לשלול באופן חד-צדדי את מעמד הפליטות של הפלסטינים, יפגע באופן חמור בזכויותיהם של פליטים רבים לכבוד, חינוך, קניין, בריאות וחופש העיסוק—זכויות המוגנות הן על פי הדין הישראלי והן על פי הדין הבינלאומי. כמו כן, הדבר יהווה הפרה של חובותיה של ישראל ככוח כובש, לרבות חובתה להעדיף את רווחת האוכלוסייה המקומית בשטח הכבוש כגורם מרכזי בעת הפעלת סמכותה.

על רקע המלחמה המתמשכת ברצועת עזה, החוקים יחריפו את המשבר ההומניטרי הקטסטרופלי הקיים, בניגוד להוראות הביניים שנקבעו על ידי בית הדין הבינלאומי לצדק בתביעה של דרום אפריקה הדנה בשאלת הפרת  האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם. עוד מדגישה העתירה כי יישום החוקים עשוי להוות הפרה של אמנת השמדת העם ואף להיחשב לפשע מלחמה לפי אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, האוסרת על הרעבת אוכלוסייה אזרחית כשיטת לחימה.

העתירה מוסיפה כי החוקים מפרים באופן בוטה את המסגרת המוסכמת של היחסים בין מדינות החברות באו"ם לבין גופי האו"ם, כולל אונר"א. החוקים מפרים את מגילת האו"ם ואת האמנה בדבר ההרשאות והחסינויות של האומות המאוחדות, המחייבת את מדינות האו"ם לתמוך בגופי הארגון בפעולותיהם, להבטיח את הכשרות המשפטית הדרושה למילוי תפקידיהם ולהעניק את ההרשאות והחסינויות החיוניות לפעילותם התקינה.