ארגוני חברה אזרחית לבג״ץ: הרחבת תחולת חוק ועדות הקבלה מאשרת את מטרתו הגזענית ומחייבת את ביטולו

ב-21.9.2023 תשעה ארגוני חברה אזרחית עתרו לבג"ץ נגד ״חוק ועדות הקבלה״ לאחר שהורחבה תחולתו בתיקון שעבר במושב האחרון של הכנסת. הארגונים העותרים הם: מרכז עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הקשת הדמוקרטית המזרחית, במקום – מתכננים למען זכויות אדם, ״אחותי״ למען נשים בישראל, האגודה לצדק חלוקתי, פרוייקט גילה להעצמה טרנסית ואגודת יהודי אתיופיה. החוק המקורי שעבר בשנת 2011, נועד להכשיר פרקטיקה שנאסרה על ידי בג"ץ בפרשת קעדאן, באמצעותה מנעו יישובים שהוקמו על ידי אגודות שיתופיות מערבים להתגורר בהם. זאת, על ידי תיקון פקודת האגודות השיתופיות (תיקון מס' 8), באופן שהתיר לקבוצת יישובים שהוגדרו כ"קהילתיים" להפעיל ועדות קבלה אשר ימנעו ממועמדים לרכוש בהם קרקע או אף להתגורר בהם, אם הוועדה מצאה אותם בלתי מתאימים ״למרקם החברתי־תרבותי״ של היישוב. עתירות לבג"ץ שהוגשו נגד ההסדר לאחר שעבר, נדחו בשנת 2014 על חודו של קול בעילה של חוסר בשלות, משום שלפי עמדת הרוב לא ניתן היה לבסס שהחוק יוביל לאפליה אסורה היות שהוא טרם יושם. הארגונים שעותרים כעת לבג"ץ, טוענים שהיוזמה להרחיב את תחולת החוק נובעת מכך שהצליח להגשים את תכליתו המקורית הפסולה, שהיא למנוע מערבים להתגורר ביישובים שנועדו ליהודים, וזאת בהסתמך על ההצהרות המפורשות של יוזמיו. משכך, לשיטת העותרים לא ניתן עוד להתעלם ממטרותיו הגזעניות של החוק ומהתוצאה שהוא מוביל אליה, שהיא פגיעה בזכות החוקתית לשוויון הן של האזרחים הערבים-פלסטינים והן נגד מגוון רחב של קבוצות מודרות אחרות. לכן עתירת הארגונים מבקשת כי בג"ץ יורה על ביטול החוק כליל או לכל הפחות ימנע את הרחבת תחולתו.

חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12), התשפ"ג–2023

לקריאת החוק

בג"ץ 7148/23 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' הכנסת

לקריאת העתירה

השינויים בתיקון החדש

התיקון החדש של החוק שאושר בכנסת ב25.7.2023- ברוב של 42 נגד 11, מצמצם את המגבלות שהוטלו על הפעלת ועדות קבלה בכמה אופנים:

● החלה על יישובים גדולים יותר: התיקון מבטל את ההגבלה ליישובים אשר בהם עד 400 "בתי אב", ויוצר קטגוריה חדשה המכונה "יישוב קהילתי המשכי" הכוללת יישובים שבהם עד 700 יחידות דיור, אשר אושרו על ידי ועדה מיוחדת לצורך כך. יישובים בקבוצה זו יוכלו בעתיד להמשיך ולהפעיל ועדות קבלה אף אם חצו את רף 700 יחידות הדיור, שכן החוק מסמיך את שר הכלכלה לאפשר זאת לאחר חמש שנים מחקיקת החוק בצו נפרד, עד לתקרה חדשה שיקבע באישורה של הכנסת.

● הרחבת התחולה הגיאוגרפית: קבוצת היישובים שבהם מותר יהיה להפעיל ועדות קבלה לא תוגבל עוד לנגב ולגליל בלבד, אלא תקיף גם את היישובים הכלולים במפת העדיפות הלאומית של משרד הבינוי והשיכון המסווגים באשכולות 5-1 במדד הפריפריאליות של הלמ"ס. למרות שלבסוף לא שולבה בתיקון ההרחבה של התחולה לגדה המערבית, כפי שהתכוונו יוזמי החוק תחילה, צפויים הוראותיו להיות מופעלות גם בהתנחלויות בהתאם לצו צבאי כפי שנעשה עד היום .

● הוספת קריטריון עמום ורחב לפסילת מועמדים: נוסף על האמור, החוק מרחיב עוד את הקריטריונים לפסילת מועמדים להתגורר ביישובים קהילתיים המשכיים, כך שוועדות הקבלה תהיינה מוסמכות לדחותם בשל חוסר התאמה "למאפיינים הקהילתיים הציבוריים של היישוב״. 

מטרת השינויים שנוספו לחוק

על התכלית הגזענית של החוק שהובילה לתיקון האחרון, העידו הדברים הברורים שנאמרו במהלך הדיונים בהכנת החוק בוועדה למיזמים ציבוריים בכנסת, על ידי חברי האופוזיציה והקואליציה כאחד. "יש פה איזה תחושה שאנחנו כולנו מסתובבים סביב איזה עניין ומפחדים לדבר עליו״ אמר ח״כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי), ״אנחנו עוסקים פה בחיזוק ההתיישבות היהודית בגליל ובפריפריה. זה העיסוק שאנחנו עוסקים ואנחנו צריכים להגיד את זה בקול גדול". ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) אף חידד כי "אנחנו צריכים לאתגר את בית המשפט העליון ולהציב בפניו את התזה שבאיזון בין דמוקרטי ליהודי אנחנו מטים את הכף כאן, במקרה הספציפי הזה, לכיוון היהודי בשם האינטרס הכולל של מדינת ישראל. ובשם החזון הכולל של העם היהודי". נוסף על הצהרות אלה, אל דיוני הוועדה גם הוזמן נציג שב"כ, שהופיע בפניה מאחורי פרגוד, והסביר כי הסוגיה שהחוק נועד לקדם אותה "נוגעת למימדים הרחבים יותר של ביטחון לאומי", וכי הנחת העבודה של הארגון קובעת "שיצירת נוכחות פיזית במרחב באמצעות התיישבות היא אבן יסוד בהשגת ריבונות ומשילות בשטח".

דרישת עתירת הארגונים לבטל את החוק

בעתירה שהוגשה באמצעות עו״ד ד״ר סוהאד בשארה ממרכז עדאלה, נטען שמהות התיקונים שהובאו לחוק לצד ההתהרות הגלויות של יוזמיו ומקדמיו לאורך הליך החקיקה, מעידים על תכליתו הגזענית שהיא הדרה, הפרדה וייהוד המרחב. כל אלה מהווים לדעת העותרים תשתית עובדתית רחבה המבססת פגיעה בזכויות יסוד שמאיינת את עילת חוסר הבשלות על פי עמדת הרוב דחתה את העתירות נגד החוק במתכונתו הראשונית, ומחייבת כעת את ביטול ההסדר כולו.

הסמכת ועדות הקבלה מובילה לדעת העותרים גם לפגיעה בזכות לשוויון של מגוון אוכלוסיות מודרות נוספות. על פי העתירה, הוראות החוק מדגישות ביתר שאת שהמאפיין המשותף של היישובים בהם החוק חל, אינו אלא הרצון של תושביהם לחיות עם אנשים הדומים להם, וכי התוצאה היא העמקת מדיניות הסגרגציה ואי הצדק החלוקתי במשטר המקרקעין של המדינה. העתירה גם מפנה אל חוות דעת שחוברה על ידי "פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה״ בהקשר לתיקון החוק, בה נכתב שהוא ״מייצר מרחב עצום הסגור בפני רוב האוכלוסייה הישראלית, והנשלט בפועל על ידי קבוצה קטנה ופריבילגית של אזרחי המדינה״. העותרים מדגישים כי אף גוף אינו רשאי להגביל את הזכות הבסיסית של בני אדם לבחור מקום מגורים, על בסיס תכונותיהם האישיות או מוצאם. על כן, מבחן הקבלה המכונה "התאמה לחיי חברה בקהילה", או קריטריונים כגון "התאמה לרקע חברתי-תרבותי" או "למאפיינים הקהילתיים הציבוריים", הם מבחנים שאינם לתכלית ראויה.

"אנשים עם מוגבלות פיזית או נפשית, עניים, אקדמאים, מובטלים, עשירים, עבריינים, שופטים, לסביות, הומוסקסואלים, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים, הטרוסקסואלים, נשים, גברים, דתיים, חילוניים, ימניים בדעותיהם או שמאליים בהשקפותיהם, קיצונים או מתונים, יהודים מזרחים, אשכנזים או ממוצא אתיופי או אזרחים ערבים - כולם זכאים, מכוח עקרונות השוויון, להתגורר בכל עיר, עיירה, כפר או יישוב במדינת ישראל." (מתוך העתירה)

ד"ר סוהאד בשארה ממרכז עדאלה מוסיפה:

"הכנסת והממשלה ממשיכים להרחיב ולהעמיק מדיניות קרקע גזענית המנוגדת לעקרונות יסוד של המשפט הבינלאומי, כאשר יוזמי החוק הנוכחי אינם מסתירים את כוונתם לשכלל באמצעותו את הסגרגציה והעליונות היהודית במרחב. ועדות הקבלה הפועלות בחסות החוק הזה, מעניקות לקבוצה מצומצמת של בעלי אמצעים את הזכות לקבוע מי עוד יהנה ממשאבי הקרקע שבשליטתם, מתוך מטרה להסדיר בחוק הדרה על רקע לאום. ואולם, אי הצדק החלוקתי הכרוך בשיטה הזו, פוגע בקבוצה רחבה של אוכלוסיות מודרות נוספות ולא רק באזרחים הערבים-פלסטינים".

(צילום: גוגל מפות)