ישראל נאלצה להחזיר סירת דיג לבעליה בעזה “עד לסיום ההליכים”
ב-14.7.2023, ישראל נאלצה לשחרר לרצועת עזה, עד תום ההליכים, סירת דיג שנתפסה בשלהי 2022 בידי חיל הים הישראלי, בשטח הימי של הרצועה, והוחזקה מאז בישראל. מדובר בסירת הדיג השנייה שהמדינה נאלצת להחזיר לבעליה ברצועה עד תום ההליכים עקב בקשה לצו-ביניים שהגישו “גישה” ו”עדאלה”. זאת במסגרת מאבק משפטי מהותי שמנהלים ארגוני זכויות האדם נגד ניסיון קיצוני של ישראל להחרים לצמיתות סירות-דיג של פלסטינים תושבי עזה. הסירה הוחזרה לעזה בעיכוב של כשבוע ממסגרת הזמנים שקבע בית המשפט, בתירוצים שונים.
בחודשים פברואר ונובמבר 2022, נתפסו בידי חיל הים, בתוך השטח הימי של עזה, שתי סירות השייכות לשני דייגים מאותה משפחת דייגים ותיקה מהרצועה. לאחר תפיסת כל אחת מהסירות והעברתה לישראל, פנתה המדינה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית הדין לענייני ימאות, בבקשה חריגה, וראשונה מסוגה, לאפשר לה להחרים את הסירה לצמיתות. בשני המקרים המדינה טוענת כי סירות אלה “הפרו” את ההגבלות שהיא אוכפת בתוך המרחב הימי המצומצם שבו היא מאפשרת לדייגים מעזה לשוט.
בשני המקרים, הארגונים הגישו בקשות לסילוק בקשות ההחרמה על הסף ולצווי ביניים שיורו על החזרת סירות הדיג לבעליהן. בית המשפט אישר עד כה את בקשות הארגונים לצווי ביניים והורה על שחרור הסירות, בכפוף לתנאים נוקשים ביותר, כולל הפקדת ערבות בסכומים גבוהים שלדייגי הרצועה, אוכלוסייה מוחלשת וענייה ביותר, קשה לעמוד בהם. מאבקם העקרוני של הארגונים בניסיון המדינה לקבל סמכות להחרים את סירות הדיג לצמיתות, דבר שישמש אותה כאמצעי לענישה ולשלילת פרנסה ממי ש”מפר” את הגבלותיה, עוד מתנהל בבית המשפט.
בשגרה, ההגבלות השרירותיות, שהמדינה מטילה על המרחב המותר מבחינתה לשיט דייגים מעזה, מצמצמות מלכתחילה את יכולתם של הדייגים ומשפחותיהם להתפרנס ולחיות בכבוד, ואכיפתן האלימה גורמת תדיר לפציעות ולאבדות בנפש. בתוך כך, תפיסת שתי סירות הדיג שבלב המאבק המשפטי כבר גרמה לנזקים קשים לעשרות תושבים ברצועה. ישראל החזירה את הסירה הראשונה בספטמבר 2022, כשהיא במצב רע ובלא כל הציוד שהיה עליה, ובעליה נאלץ להשקיע סכומים רבים בתיקון הנזקים שנגרמו לה מתפיסתה והחזקתה הממושכת בישראל. הנזקים שנגרמו לסירת הדיג השנייה, שהוחזרה לעזה בשישי האחרון, לאחר תשעה חודשים בהם הוחזקה בישראל, טרם התגלו במלואם.
גישה ועדאלה מדגישים: ההגבלות שישראל כופה בשטח הימי של עזה אינן חוקיות על פי הדין הבינלאומי. מלכתחילה אין לישראל סמכות לתפוס בו סירות העוסקות בדיג לתזונה ולפרנסה, אשר זוכות בדין הבינלאומי להגנה מיוחדת, לא כל שכן להחרים אותן לצמיתות. קבלת בקשות המדינה להחרמתן תהיה תקדים מסוכן, שיספק לישראל אמצעי נוסף לפגיעה ברבים, שתלויים בסירות כמקור מחיה, ויחריף אפילו יותר את פגיעתה המתמשכת בענף הדיג של עזה, עליו נסמכת אחת האוכלוסיות הכי עניות ומוחלשות ברצועה. זאת בעוד המדינה אינה חולקת על העובדה שמדובר באזרחים המבקשים להתפרנס מדיג ולפרנס באמצעותו את משפחותיהם.
