נייר עמדה: הנפת הדגל הפלסטיני במשפט הישראלי

הצעת החוק שמקדמת הממשלה מצטרפת למסכת הניסיונות לשלול מפלסטינים את זכותם להביע את זהותם הקולקטיבית, כפי שגם מתבטאת בפרקטיקות של המשטרה המופעלות באופן בלתי חוקי כבר כיום.

ב-6.3.2023 פרסם מרכז עדאלה נייר עמדה הבוחן את המעמד המשפטי של הנפת הדגל הפלסטיני במרחב הציבורי. נייר העמדה סוקר את שיח העוינות וההסתה ואת הפרקטיקות השלטוניות לאורך השנים לעניין הנפת הדגל הפלסטיני, ומאתגר את הנחות היסוד שבבסיס המצב המשפטי הקיים, בהתבסס על ניתוח היסטורי של התפתחות דגל זה כדגלו של העם הפלסטיני. עמדת עדאלה מתפרסמת לנוכח הסלמה חריפה בחודשים האחרונים של פעולות בלתי חוקיות שביצעה המשטרה במטרה למנוע את הנפת הדגל הפלסטיני שאף כללה מעצרים, ובצל כוונת הממשלה לקדם בחקיקה את איסורה.  

 

לקריאת נייר העמדה של עדאלה ״הנפת הדגל הפלסטיני במשפט הישראלי״

 

נייר העמדה של עדאלה מציג את המצב המשפטי הקיים כיום, בו אין איסור בחוק הישראלי על הנפת הדגל הפלסטיני, ומבהיר כי ניסיונות של שוטרים להסירו בהפגנות וביצוע מעצרים בגין הנפתו, אינם חוקיים ומהווים חריגה קיצונית מסמכות. לאחרונה, חלה עלייה בדיווחים על נסיונות אלה ועל מעצרים של מפגינים בגין הנפת הדגל, לאחר שהשר בן גביר הכריז כי העביר הנחייה להסיר דגלים פלסטינים שיוצגו במרחב הציבורי. מרכז עדאלה כבר העביר את עמדתו כי הנחייה כזו היא בלתי חוקית, ומנוגדת להנחיית היועמ״ש שניתנה לאחר הסכמי אוסלו, וטרם קיבל מענה ענייני לפניותיו בנושא זה. עם זאת, מבקר מרכז עדאלה בנייר העמדה את התשתית עליה נשענת הנחיית יועמ״ש לפיו אין איסור על עצם הנפת הדגל הפלסטיני, משום שהיא מזהה אותו כדגל אש״ף, ארגון שהוקם בשנת 1964, למרות שהדגל מייצג את העם הפלסטיני והונף זמן רב לפני שהוקם ארגון זה. בנייר העמדה נטען, כי שיוך הדגל לאש״ף נועד למסגר את הנפת הדגל הפלסטיני כחשודה ב-״תמיכה והזדהות עם ארגון טרור״, והוא מקבע דואליות ביחס לאופיו המנוגדת לעקרונות המשפט הפלילי.

 

ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה ביום א׳ (5.3) לתמוך בהצבעה בקריאה טרומית ב הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של ישות עוינת), התשפ"ג–2022 של חה״כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית) שהוגשה במקור על ידי השרה מאי גולן (הליכוד). לפי ההצעה, התקהלות של שלושה אנשים ומעלה שבה הונפו דגלי ״יישות עוינת״ או של גוף אשר אינו ״מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית״, תיחשב כהתקהלות אסורה ודינו של המשתתף בה מאסר שנה. עוד מבקשת הצעת חוק זו להסמיך את המשטרה לפזר התקהלות כאמור ולהגדירה אותה כ״התפרעות״.

 

לקריאת הצעת החוק

 

הצעת החוק הנוכחית אף קיצונית יותר מן ההתחייבות בהסכם הקואליציוני עם סיעות עוצמה יהודית, בה נקבע כי ״תוך חצי שנה הממשלה תפעל לקידום חוק איסור הנפה ו/או הצגה של דגלי אש״ף במוסדות הנתמכים על ידי המדינה או הרשויות המקומיות״. זאת, שכן היא נועדה להטיל סנקציות פליליות על הנפת הדגל בכל המרחב הציבורי.

 

לקריאת נייר העמדה של עדאלה על ההסכמים הקואליציוניים של ממשלת ישראל ה-37: "מפת הדרכים להעמקת משטר של עליונות יהודית"

 

 

ממרכז עדאלה נמסר

״הצעת החוק הנדונה כעת, מצטרפת למסכת הניסיונות לשלול מילידי הארץ הפלסטינים את זכותם להביע את זהותם הקולקטיבית ועל כן תהווה הפרה לא רק לדין החוקתי המקומי, אלא אף לדין הבינלאומי. עצם הגשתה לצד התייצבות הממשלה מאחוריה, משמשים נדבך נוסף במערך המשוכלל של ההסתה והדה-לגיטימציה נגד הלאומיות הפלסטינית. ואולם, חוק זה לא יצליח למחוק את הזהות של הפלסטינים שחיים תחת המשטר הישראלי, כפי שאף חוק בהיסטוריה האנושית עוד לא הצליח לעשות כן.״