בית המשפט העליון דן בעתירות נגד איסור איחוד משפחות פלסטיניות

עדכון (4.12.22): בג"ץ הורה למשיבי הכנסת והממשלה להודיע באשר לנכונותם לערוך שינויים בחוק כדי לתת מענה לחלק מן הקשיים שעלו ממספר עתירות. על המשיבים למסור את הודעתם בתוך 90 יום (5.3.2022), עשרה ימים לפני מועד פקיעת הוראת השעה הנוכחית.

מרכז עדאלה מסר בתגובה:
נראה שבג"ץ מנסה בכל כוחו להימנע מהתערבות שיפוטית, וזאת למרות שבמהלך הדיון בעתירות הצגנו שורה של עילות שמחייבות מתן צו תנאי ולהפכו אחר כך למוחלט. ההבהרות שבג"ץ ביקש מעידות כשלעצמן שהוראות אינן משרתות את התכלית הביטחונית המומצאת שמאחוריה מנסים להתחבא משיבי הממשלה והכנסת. אין תיקון קוסמטי או אחר שניתן לבצע על מנת להכשיר מבחינה חוקתית את החוק הזה שמייצר אפרטהייד אזרחי. עצם קיומן של ההוראות הגורפות והשרירותיות של החוק, לרבות היקפן חסר ההסבר של מכסות ואישורים הומניטריים, אינו רק מעיד על חוסר מידתיות, אלא גם על תכליתו הדמוגרפית הפסולה של החוק הגזעני הזה שצריך להימחק לאלתר מספר החוקים."

לפרטים נוספים

ב-1.12.22 דן בג"ץ בתשע עתירות נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 שעבר בכנסת ב-10.3.2022. העתירה שהוגשה באמצעות מרכז עדאלה מיד לאחר אישורו, דורשת להביא לבטלותו המלאה של החוק. זאת בהיותו גזעני, פוגע במעמד אזרחות שווה, בזכויות יסוד חוקתיות ומנוגד למשפט הבינלאומי. בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין ד״ר חסן ג׳בארין, רביע אגבריה ועדי מנסור ממרכז עדאלה, נטען כי לא נותר עוד ספק כי תכליתו הדומיננטית של החוק היא דמוגרפית-אידיאולוגית, במיוחד לנוכח סעיף המטרה שהוסף לחוק במתכונתו הנוכחית, ולנוכח המכסה השרירותית של מקרים הומניטריים שהחוק מאפשר את אישורם.

בג"ץ 1777/22 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואח' נ' שרת הפנים

למידע נוסף על העתירה | לקריאת העתירה
 

לקריאת תגובת משיבי הממשלה
לקריאת תגובת משיבי הכנסת

בית המשפט העליון הכיר בעבר כי איסור זה פוגע בזכויות חוקתיות, אך אישר אותו על חודו של קול, בהיותו מידתי בשל זמניותו. ואולם הוראת השעה חודשה 21 פעמים מאז שנחקקה לראשונה ב-2003. בין העותרים בעתירת עדאלה נמנים פלסטינים בעלי אזרחות ישראלית, תושבי ירושלים המזרחית ותושבי הגדה המערבית אשר נפגעו ממדיניות איסור איחוד משפחות שמנהיגה ישראל.

בשם העותרים בעתירת עדאלה טען בעל פה עו״ד רביע אגבריה, שכינה בדבריו את החוק ״חוד החנית של החקיקה הגזענית תוצרת הכנסת״. אגבריה המשיך ופירט כי המחוקק הישראלי ״מבקש להיכנס לאזורים פרטיים ואינטימיים ביותר בחיי האדם – הבית, המיטה וחיי המשפחה – ולהגביל, על רקע אתני, לציבור שלם של אזרחים ותושבים את יכולתם להקים משפחה״. עוד הודגש בדבריו כי לחוק זה אין אח ורע בעולם וכי מעבר לכך שהוא ידוע לשמצה בקרב אנשי אקדמיה ומשפטנים ברחבי העולם, הוא נחווה באופן משפיל ויום יומי על בשרם וגופם של אלפי משפחות ערביות. ״אין אף מדינה אחרת בעולם, דמוקרטית ולא דמוקרטית כאחד, שרומסת באופן כה גס במעמד האזרחות השווה וקובעת מגבלות גורפות מסוג זה על נישואי אזרחיה על בסיס אתני-לאומי״ הוסיף. עוד המשיך וטען כי ההסדר מהווה ״עיגון לעליונות היהודית באזרחות ויוצרת מסלולי אפרטהייד בהתאזרחות.״

מרכז עדאלה טען כי המשיבים ניסו לבנות בתגובתם נרטיב ספקולטיבי בדבר צורך ביטחוני שאינו מבוסס כלל על עובדות מוצקות, אמינות ומשכנעות. חרף שלל ההתבטאויות בהיסטוריה החקיקתית של הוראת השעה, בהן נאמר במפורש שתכלית ההוראה היא דמוגרפית, ולמרות שהחוק במתכונתו הנוכחית כולל פסקת מטרה הכוללת את ״היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית״, המשיכו לטעון משיבי הכנסת והממשלה כי התכלית הינה ביטחונית. כן נדונו באריכות סוגיות שונות בדבר המכסות השרירותיות של אישורים הומניטריים מיוחדים, ועוד.

בתום הדיון נמסר ממרכז עדאלה:

״הוראת השעה הנוכחית אף פוגענית מקודמותיה תוך שהיא מסתתרת מאחורי שתי פיקציות בדמות טיעונים בלתי מבוססים על שיקולים ביטחוניים וחקיקה שהיא זמנית לכאורה, היא מבססת מעמדות נפרדים  ובלתי שוויוניים על בסיס גזעני. לא מדובר בעוד אחת מצורות האפליה הרבות מספור כלפי פלסטינים על ידי המשטר בישראל – מדובר בפגיעה בלב לבן של זכויות האדם הבסיסיות ביותר ופלישה למרחב האינטימי ביותר של התא המשפחתי. משיבי הממשלה והכנסת לא השיבו על אף אחת מן הפגמים החוקתיים  שעלו היום בדיון, לרבות תכליתו הדמגרפית של החוק, לכן דרשנו מבית המשפט שיוציא צו על תנאי שיוביל לביטולו של החוק המגונה הזה.״

הודעות קודמות לעיתונות

עדאלה הגיש עתירה לבג"ץ נגד חוק האזרחות 13.3.2022