עדאלה: תכנית המתאר של מרכז ירושלים המזרחית תחזק את הדיכוי והשליטה של הפלסטינים

ב-17.5.2022 תדון ועדת המשנה להתנגדויות של ועדת התכנון המחוזית ירושלים, בהתנגדויות לתכנית מע"ר מזרח 101-0465229. התכנית שהופקדה באוקטובר 2020, משתרעת על שטח של כ- 689 דונם במרכז העירוני המשרת את תושביה הפלסטינים של ירושלים המזרחית המונים כיום כ-350 אלף תושבים. שטח התכנית, המצוי במתחם שבין שער שכם לבין שכונות וואדי ג'וז ושייח' ג'ראח, והכולל בתוכו את רחובות המרכזיים סלאח הדין וא-זהרה, מהווה את הלב העירוני של ירושלים המזרחית בתחומי המסחר, התחבורה, השירותים, הכלכלה, התעסוקה, הדת ,התרבות, החינוך והתיירות. לצד בתי העסק הרבים ומוסדות הציבור, בשטח התכנית קיימות כ- 976 יחידות דיור המאכלסות יותר מ- 6100 תושבים פלסטינים.

לעיון בהוראות התכנית

ב-14.9.2022 הגיש מרכז עדאלה בשיתוף הקואליציה להגנה על זכויות הפלסטינים בירושלים התנגדות לתכנית, באמצעות עו"ד סוהאד בשארה ממרכז עדאלה, בשמם של 322 תושבי ירושלים המזרחית המתגוררים בשטח התכנית או שיש להם זיקה אליו בהיותו עוגן מרכזי בחייהם כתושבי העיר המזרחית. אל התכנית צורפה חוות דעת מקצועית שגיבש מטעם המתנגדים מתכנן הערים פרופ' יוסף ג'בארין וכן חוות דעת תחבורתית של מהנדס הכבישים אינג' הייתם מונה.

בהתנגדות נטען, כי התכנית מחזקת את מדיניות השליטה והדיכוי כלפי הפלסטינים בירושלים המזרחית ומשרתת בעיקר אינטרסים פוליטיים התיישבותיים של ישראל, ושבכך היא מנוגדת הן לדין הבינלאומי והן למשפט המנהלי והחוקתי הישראלי. התכנית גובשה מבלי לערוך סקירה של צרכי התושבים, העסקים ומוסדות הציבור בשטחה, ובהעדר שיתוף של הציבור הפלסטיני. על כן, טוענים המתנגדים כי הפקדת התכנית במתכונתה הנוכחית מהווה ניסיון לכפות את הוראותיה על האוכלוסייה המקומית תוך כדי פגיעה בכל מישורי החיים החברתיים והכלכליים שלה.

לקריאת ההתנגדות

לקריאת חוות הדעת של מתכנן הערים פרופ' יוסף ג'בארין

לקריאת חוות הדעת של אינג' הייתם מונה

עיקרי השלכות התכנית על הציבור הפלסטיני:

• הפקעות נרחבות

התכנית מציעה להפקיע באופן שרירותי ונרחב שטחים שבהם מצויים בין היתר מוסדות המעניקים שירותים קהילתיים ותרבותיים מזה עשרות שנים לתושבים הפלסטינים, ולהעבירם לשליטת עיריית ירושלים. מוסדות אלה מנוהלים על ידי הכנסיות, הוואקף המוסלמי, וואקף משפחתי מוסלמי ועוד. מעבר לפגיעה בקניין, העברתם לידי עיריית ירושלים תפגע בתפקודם ובאפשרות כי ימשיכו להעניק שירותים לתושבים הפוקדים אותם בשל היותם פלסטינים. על כן, התכנית תביא להידוק השליטה על התושבים הפלסטינים והמוסדות המשרתים אותם, תוך כדי העברתם לשליטה ישראלית.

שטחים לצורכי ציבור ושימושים מעורבים הכוללים שטחים לצורכי ציבור המיועדים להפקעה (מתוך חוו"ד פרופ' יוסף ג'בארין)

• הגבלות על פיתוח

התכנית כוללת הוראות רוחב המגבילות את אפשרויות הפיתוח בתחום המגורים וכן בתחומי התרבות החינוך והמסחר. הגבלות אלה הופכות את מלאכת הגשת הבקשות להיתרי בנייה למשימה כמעט בלתי אפשרית. כך למשל, סיווג אזורים ומבנים לשימור נעשה בצורה רחבה ושרירותית, כמו גם שנאסרה בנייה חדשה או תוספת למבנים ברדיוס של 75מ' מחומות העיר העתיקה וכן הוטלה הגבלה משמעותית ובלתי מוצדקת על אחוזי הבנייה המותרים בשטחי התכנית. הגבלות רוחב אלה, מקשים לטענת המתנגדים על אפשרויות הפיתוח ואף עשויים למנוע פיתוח כזה כליל.

• חסימת האפשרות למתן מענה לצרכי מגורים

הגישה התכנונית שאומצה בתכנית, תמנע הקמת יחידות דיור חדשות ואף תגרע ממה שקיים כיום בשטחה. זאת, מבלי לתת מענה לצרכי הריבוי הטבעי של תושבי המקום. על פי חוות הדעת של פרופ' יוסף ג'בארין, גודל האוכלוסייה המתגוררת בשטחי התכנית צפוי עד שנת 2040 להגיע ליותר מ-10,000 תושבים, ועל כן צפוי מחסור של כ-1.235 יחידות דיור. המתנגדים מציינים כי הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח העובדה כי רק -15% משטחי ירושלים המזרחית מיועדים למגורים של אוכלוסייה הפלסטינית המהווה 60% מאוכלוסייתה.

יחידות דיור קיימות ומוצעות ומחסור צפוי בשנת 2040 (מתוך חוו"ד פרופ' יוסף ג'בארין)

• היעדר אופק לפיתוח כלכלי

התכנית מתעלמת מן הנתונים הקשים של עוני ואבטלה בקרב תושבי ירושלים המזרחית. לא זו בלבד שאין מענה לצרכים התעסוקתיים והכלכליים ההולכים וגדלים בקרב האוכלוסייה, התכנית אף מצמצמת את שטחי המסחר והתעסוקה בכמעט שליש מן הקיימים כיום.

מדד עוני ותעסוקה אצל יהודים וערבים בירושלים, 2016

מקור: דו"ח מבקר המדינה "השירותים החברתיים לאוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים", 2019

• אין מענה לצרכי החינוך

כבר כיום קיים מחסור משמעותי בכיתות לימוד בשטחי התכנית, כפי שגם עולה ממסמכי התכנית עצמה. חרף זאת, התכנית אינה עוסקת בצורך לאפשר פיתוח של מערכות החינוך בשטחה, ובשל מגבלות הבנייה שהיא קובעת, התכנית הופכת את מתן המענה לצרכי החינוך לבלתי אפשרי.

• פגיעה במערך התחבורה

לא זו בלבד שהליך התכנון לא כלל בדיקה של היבטי התחבורה של אזור המאופיין בגודש תנועה ומחסור בחנייה, הדיון סביב התכנית עסק אך ורק בצרכים של מי שאינם תושבי המקום, כגון מתן מענה למבקרים יהודים בסופי השבוע ולצרכי מלונאות. נוסף על כך, חוות הדעת התחבורתית שצורפה להתנגדות מפרטת את הפגיעה שהתכנית צפויה להביא במערך התחבורתי הקיים, שיביא גם לניתוק האזור מהשכונות הפלסטיניות השכנות.

לנוכח זאת, טוענים המתנגדים כי התוכנית פוגעת קשות בזכותם של התושבים הפלסטינים בשטחה ובירושלים המזרחית בכלל לדיור, לקניין, לחינוך ולתרבות, לפרנסה וכלכלה ולפיתוח. לדעת מרכז עדאלה הליך התכנון הלקוי, שלא בחן את צרכי התושבים, והשלכותיה ההרסניות, מובילים למסקנה הבלתי נמנעת כי התכנית לא נועדה כלל לשרת אותם אלא למלא את המטרה של העמקת השליטה הישראלית בשטחים שהיא כבשה ב-1967. זאת, שכן לא ניתן לנתק את התכנית מהקשרה הכולל, שהוא ביצור הסיפוח של ירושלים המזרחית ושימור היחס הדמוגרפי בעיר. מרכז עדאלה הדגיש בהתנגדותו כי התכנית מפרה את חובותיה של ישראל על פי המשפט הבינלאומי, וכי כפייתה על האוכלוסייה הפלסטינית, תוך פגיעה נרחבת באפשרויות הפיתוח שלה בעתיד כדי למלא תכליות פוליטיות היא אסורה.

עו"ד סוהאד בשארה ממרכז עדאלה מסרה:

"הכיבוש הישראלי בירושלים המזרחית עולה מדרגה נוספת במאמציה לדכא את התושבים הפלסטינים. אחרי קרוב ל-55 שנים של פגיעה מכוונת במילוי צרכי התושבים, מגיעה כעת תכנית שמטרתה לבסס את סיפוח העיר המזרחית ולמנוע כל אפשרות להתפתחותה הטבעית. זו תכנית פסולה בתכליתה, המפעילה את גופי התכנון כזרוע של שליטה."